יום שבת, 18 באוגוסט 2012

חומת ברלין מפעל ההנצחה

כתבתי כבר באחד הפוסטים הקודמים על הנצחת השואה. ברלין אינה מתעלמת מהנושא  ובקרוב אכתוב על אנדרטאות ואזכורים אחרים, אך ללא ספק הנצחת "החומה", שחצתה את ברלין עד 1989- היא הדבר הגדול: עשרות אנדרטאות, שלטים, מוזיאונים ואתרי הנצחה. צ'ק פוינט צ'ארלי, פוטצדאמאר פלאץ , אנדרטה על השפריי לזכר הנופלים בניסיון להימלט למערב, איסט סייד גאלרי, פארק החומה Mauer park ועוד. אחד ממפעלי ההנצחה הכבירים הוא זה של רחוב ברונר Brunerstrasse.
ברונר שטראסה הוא מתחם של כ-900 מ"ר. במקום מגדל תצפית הצופה על כל הרחוב שהיה בזמנו חומה וגבול אימתני. בנוסף: כנסיה לזכר הקורבנות, אנדרטאות, שלטי הסבר, מרכז כנסים וספריה.


בתום מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה לאזורי שליטה של המדינות המנצחות: ארה"ב, אנגליה, צרפת וברית המועצות. בועידת פוטצדאם, כשנה לאחר מכן, החליטו בנות הברית לאחד את אזורי השליטה שלהן ובכך הקימו בפועל את גרמניה המערבית. הרוסים לא פיגרו והקימו את מזרח גרמניה, מדינה קומוניסטית תחת שליטה סובייטית. האסטרטגיה של ארה"ב כפי שבאה לביטוי בתכנית מארשל, הייתה לשקם את גרמניה ולהביא לרווחה כלכלית לתושבי גרמניה הרעבים (בגלל המלחמה שהם עצמם גרמו לה).  ואכן, גרמניה בזכות האמריקאים ובזכות החריצות הגרמנית השתקמה במהרה. תושבי מזרח גרמניה הקומוניסטית הבינו מהר מאד לאן נושבת הרוח ורבים החלו לברוח למערב ברלין. באותה תקופה ברלין הייתה מחולקת, אך ההפרדה הייתה רופפת, אנשים היו מקבלים אישורים לעבוד בצד המערבי של בעיר ולפעמים לא חזרו כלל. מהר מאד הבחינו השלטונות המזרח גרמניים בבריחת כוח עבודה ובייחוד בבריחת אנשי מקצועות חופשיים ואינטלקטואלים. בוקר אחד הופתעו תושבי ברלין לראות כוחות צבא ומשטרה מזרח גרמנית פורשים גדרות תיל ומציבים מחסומים. אלפי חיילים חמושים הוצבו לארוך הגבול החדש,. המסר היה ברור: הגבול נסגר הרמטית. כמה מאות אנשים עוד הצליחו לעבור את הגבול מערבה בשיטות שונות ומשונות, אך לאט לאט שיפרו הקומוניסטים את הגדר, עד שבשנת 1975 הגיעה הגדר למצבה הסופי. מערכת הרמטית: חומות בטון מזוין בגובה 3,5 מטר, מערכות של גדרות חשמליות, מגדלי שמירה, שדות מוקשים, כלבי שמירה וזקיפים חמושים במכונות ירייה, מנעו כל מעבר למערב ברלין. רבים קיפחו חייהם בניסיון לברוח מבית הסוהר המזרח גרמני.
בשנת 1989, עם פרוץ הפרסטרויקה – הליברליזציה הסובייטית, הבינו המזרח גרמנים שמשטרו של הוניקר לא מוגן יותר ע"י הטנקים הסובייטים והחלו להפגין. תוך מספר שבועות נאלץ הוניקר להתפטר ותוך פחות מחודש הכריזו השלטונות המזרח גרמניים על ביטול איסור המעבר למערב ברלין. מרגע היוודע ההחלטה לקח למזרח גרמנים מספר שעות לפרוץ את החומה ולהפילה, דבר שחיכו לו 28 שנה.




יום שבת, 11 באוגוסט 2012

האם ברלין בוערת?

יוון תפרוש מגוש היורו? האם ספרד גם? מה השלכות על גרמניה? האם היא תחזור למרק הגרמני? אני חושב להשקיע בגרמניה  האם זה לא סיכון גדול מידי?

שאלות אלו ודומות מעסיקות ישראלים רבים, בשיחותיי עם אנשים המעוניינים להשקיע בברלין ואנשים הלומדים גרמנית עול שאלה זו לעיתים קרובות, האמת, אני לא מומחה וגם לא נביא, אך  אספר לכם מה דעתו של שרון, איש עסקים ישראלי החי בגרמניה למעלה מ-20 שנה, פגשתי אותו בטיסה לברלין,  הוא טוען שהמצב הכלכלי של גרמניה טוב מתמיד, הצמיחה ממשיכה והכלכלה בריאה ויציבה, הוא מתעסק עם בשיווק של מוצרים ישראלים בשוק הגרמני רואה עליה בביקוש. הוא מאמין שגרמניה תשרוד גם את נפילת גוש היורו, ברור שבמקרה כזה יהיה משבר, אך הוא לא יהיה ממושך. ישנם גם אנשים יותר פסימיים אך הם גם פסימיים לגבי ארה"ב וישראל כך שעצתם לא תעזור לישראלים המחפשים פתרונות השקעה.
לא מזמן  פורסם במאמר בדר שפיגל בקשר להשקעה בברלין ובגרמניה, שוב, יכול היות שגם העיתון הגרמני משוחד אך הנתונים והמסקנות מדברות בעד עצמם.
"ברלין – הריביות הנמצאות בשיא נמוך של כל הזמנים גורמות לאפיקי השקעות קלאסיים לאבד מן האטרקטיביות שלהם עבור משקיעים רבים, בעוד ההלוואות הזולות מעודדות גרמנים רבים להשקיע בנדל"ן. מכון המחקר לכלכלה הגרמנית בקלן, המקורב לממסד התעשייתי קבע, כי מחירי הדירות בג למרות מגמת עליית המחירים, המכון לא צופה היווצרותה של בועת נדל"ן ברחבי הרפובליקה הפדראלית. "מחירי הנדל"ן הגרמנים נותרו בריאים – למרות המחירים העולים בחדות לאחרונה", נאמר בדו"ח. המחירים הגבוהים הינם תוצאה של ביקוש מוגבר וסימן לאטרקטיביות של אזורי עניין וביקוש. "חששות, לפיהן יכולה להיווצרת בועת מחירים כמו בארה"ב, אירלנד או ספרד, אינם מוצדקים," כותב אחד החוקרים.
למרות מגמת עליית המחירים, המכון לא צופה היווצרותה של בועת נדל"ן ברחבי הרפובליקה הפדראלית. "מחירי הנדל"ן הגרמנים נותרו בריאים – למרות המחירים העולים בחדות לאחרונה", נאמר בדו"ח. המחירים הגבוהים הינם תוצאה של ביקוש מוגבר וסימן לאטרקטיביות של אזורי עניין וביקוש. "חששות, לפיהן יכולה להיווצרת בועת מחירים כמו בארה"ב, אירלנד או ספרד, אינם מוצדקים," כותב אחד החוקרים.
החוקרים מונים 4 סיבות הסותרות תרחיש של בועת נדל"ן:
  1. מחירי השכירות עולים במקביל למחירי הנדל"ן: סימן אחד לבועה, על פי המכון, היה במקרה ומחירי הקנייה של נכסים היו עולים ברציפות יותר מהשכירות של אותם נכסים. אך זהו אינו המקרה בגרמניה, בה התפתחות השכירות מקבילה למחירי הנדל"ן. רק בהמבורג ומינכן עלו מחירי הנכסים בשיעור גבוה יותר מעליית מחירי השכירות, ב21% ו 9% בהתאמה.
  2. כסף זמין: הגידול במספר המועסקים בחמש הערים שנבדקו על ידי הIW היה גבוה מהממוצע הפדראלי. מספר המועסקים הכללי בגרמניה עלה בשנים2006-2011 ב11.7%. במינכן הוא עלה ב12.2% אחוזים, בהמבורג 16.1% ובברלין בשיעור של 16.6%. יותר משרות פירושן הכנסה גבוהה יותר – מגמה, שלפי המכון צפויה להמשך מאחר ובמטרופולינים הללו האוכלוסייה הולכת וגדלה.
  3. הביקוש עולה על ההיצע: במקרה ומספר המכירות בתקופות שיא של השוק עולה רק מאחר וישנה ציפייה שהמחירים ימשיכו לעלות, נוצרת בועה. אך לפי הIW עלה הביקוש לדירות ובתים ברחבי גרמניה בשיעור חד יותר מההיצע.
  4. מספר ההלוואות שניתנו עלה במתינות: בועות ספקולטיביות מאופיינות במתן מוגבר של הלוואות מצד הבנקים. "אך לא ניתן לחזות בכך בשום מקום בגרמניה: למרות הריביות הנמוכות בצורה היסטורית, גדל נפח הלוואות למטרות רכישת נדל"ן בצורה מינימאלית," כותב המכון במחקרו."

אני הייתי מוסיף נקודה נוספת, התפתחות תעשיית ההיי-טק בברלין, ברלין מסיבות היסטוריות, עיר ללא תעשיה כבדה מתבססת על ממשל, אוניברסיטאות, שירותים ותיירות. זו גם אחת הסיבות, לדעתי, למחיר הנדל"ן הנמוכים. עיריית ברלין רואה פיתרון לבעיה בעידוד תעשיית הטכנולוגיה העילית (היי-טק). ואכן יש הוכחות בשטח להתפתחות התעשייה, עשרות סטארטאפים, פועלים בברלין, ביניהם יזמים ישראלים, כל החברות הגדולות פותחות נציגויות בברלין שהופכת למרכז הייטקי חשוב.

* אני אינני מומחה נדל"ן או מומחה כלכלי, אין לראות בכתוב למעלה המלצה להשקעה, בברלין או בכל מקום אחר. אשמח להפנות אותכם לחברות המתמחות בנדל"ן בברלין, אריה 052-2240339