יום ראשון, 21 בדצמבר 2014

נזכר בנחום גוטמן בברלין

בדרכה ממזרח ברלין למערבה ה-U1 עוצרת בתחנת גלייסדריאקה,Gleisdrieck  עוברת מעל הפארק, מעל רחוב דנביץ Dennewitzstrasse  ונכנסת לתוך בניין מגורים. הרכבת יוצאת מהבניין ויורדת לתוך מנהרה שמביאה אותה, 20 מטר עומק, לתחנת קורפרסטנשטראסה.Kurfurstenstrasse  הקו נחנך בשנת 1926 כשנדרש מעבר מהיר בין מזרח ברלין ומערבה עקב ריבוי הנוסעים בקו הדרומי. בשעת הבנייה חברת הרכבות קנתה את הדירות הרלוונטיות והשתדלה לבצע את הפרויקט במינימום רעש. כיום הרכבת עוברת בתוך מנהרה כפולה שבין דפנותיה נמצא חומר בידוד אקוסטי. התופעה המוזרה תפסה את עיניהם של ציירים וצלמים. שלטי הסבר בפינת דנבייצשטראסה וקורפרסטנשטראסה מציגים מספר עבודות.

כל פעם שאני עובר במקום אני תוהה מה עובר על הדיירים בבניין  ונזכר בסיפורו המקסים של נחום גוטמן, "ביאטריצ'ה", שבו מספר גוטמן על מגוריו בפריס בבית שמעליו עוברת הרכבת כל שתי דקות. כיצד הגיע גוטמן דווקא לדירה זו? אם לא קראתם או אינם זוכרים, קראו את "ביאטריצ'ה או מעשה שתחילתו חמור וסופו ארי דורס". הוצאת עם עובד.

יום רביעי, 5 בנובמבר 2014

כרתים ברלין

לפני שנים רבות, הרבה לפני שנדלקתי על ברלין, נהגנו לנסוע הרבה עם הילדים ליוון ובמיוחד לכרתים. חופים מדהימים, מיפרצונים מקסימים, צ'יפס וסלט יווני, מה עוד צריכה משפחה צעירה  בחופשה?  כשנתקלתי במסעדת "כרתים מינוטאורוס" לא יכולתי שלא להיכנס. המסעדה נמצאת ברחוב מאסן  12 Maassenstr.   כ-100 מטר דרומית לנולנדורף-פלאץ. באחד הפוסטים הקודמים כתבתי על הבית שבו גרה נלי זק"ש, ובכן באותו הבניין. הזמנתי בירה צוננת וחיכיתי לסלט היווני והצ'יפס, תוך כדי כך הקשבתי לשני יוונים שהתווכחו ביוונית שוטפת על המצב הפוליטי ביוון. תוך דקות ספרות האוכל הגיע, אכן יווני למהדרין. החזיר אותי אחורה בזמן: לחאניה, מטלה, אגיוס ניקולאיוס, חורה-ספקיון, הגשם שהחל לרדת החזיר אותי למציאות  הברלינאית , לא רעה כשלעצמה.

יום חמישי, 7 באוגוסט 2014

שונברג, וינטרפלדטפלאץ דגים וקפה

שלט הנצחה לנלי זק"ש בבניין שבו גרה
רובע שנוברג  Schöneberg   אינו עשיר באטרקציות תיירותיות, אך למטייל היותר נינוח, כדאי להסתובב באזור, ליהנות משווקים מעניינים, בתי קפה מעולים, חנויות יד שנייה ועוד. נתחיל בנולנדורף-פלאץ ונלך דרומה במסנרשטראסה  Messnerstrasse  בצד הימני נגיע לבית מספר 12 שם, ליד מסעדה יוונית נחמדה, נראה שלט הנצחה לנילי זק"ש*, הסופרת היהודייה זוכת פרס נובל, (כבר כתבתי על הנצחתה בברלין , ותודה ליואב ספיר על ההפניה).  נמשיך דרומה עד וינרפלדטפלאץ, בימים רביעי ושבת הכיכר מארחת שוק מדהים, בעיקר אוכל, אך גם בגדים ואומנות שימושית. עצרנו לאכול דגים על הגריל אצל Schteckerfisch & co. דוכן דגים נטו, טרי על הגריל, טעים וזול. עשר בסולם אריה בברלין. הרבה אנשים בתור, מי שבא אחרי 12.30 עלול למצוא עצמו רעב-  הדגים נגמרים בצהריים. בתפריט: פורלים, מקרלים, קוד וסלמון,  הלקוח מזמין ויורגן שם על הגריל. כעבור 20 דקות, בדיוק בתורך, ללא מספרים וללא "אני רק שאלה", תקבל דג  צלוי מונח על פיסת נייר, בתוספת לחמניה, לימון, קצת אצות מאכל וקצת סלט מיונז, במקום שני שולחנות ודוכני עמידה.



שבעים נמשיך דרומה הרחוב הופך לגולטצשטראסה, Goltzstresse  מצד שמאל נפגוש בסניף של קוכנקולטר , גולטצשטראסה 7, כתבתי כבר על העוגות המשובחות שלהם בסניף  בגוסבירננשטראסה, איכות זהה, ממליץ על עוגת גבינה-פירות יער. 
עוד קצת דרומה הרחוב הופך לאקציינשטראסה, מסעדות רבות משני הצדדים, נסיים בקפה משובח בדאבל-איי  (תודה לנירית בן יוסף ותמר שינדלר על ההמלצה במוסף מסלול) אקציונשטראסה 22 , המקום מתמחה בקפה בלבד, יש האומרים הטוב בברלין והמתלהבים גורסים – הטוב באירופה, לאוהבי קפה, לא ממליץ- סכנת התמכרות לקפה משובח, לא תוכלו  יותר להיכנס לארומה.

יום רביעי, 30 ביולי 2014

ישראלים בברלין וחקלאות אורבאנית

infarm berlin
אין-פארם Infarm : חקלאות אורבנית, הוא מיזם מדהים של שלושה ישראלים, האחים ארז וגיא גלונסקה ואסנת מיכאלי לגידול ירקות בתוך הבית, המשרד, לובי של מלון, מסעדה, או בכל מבנה אחר שתרצו. בלי אדמה ובלי שמש – ותוך ראיה למרחוק של הבעיות הגדולות העומדות בפני האנושות עם הצטמצמות שטחים ראויים לחקלאות עקב בעיות שונות (זיהום קרקעות, סחף מסיבי של אדמות כתוצאה משטפונות). ארז וגיא יצרו את Infarm  כדי שכל אחד יוכל לגדל לעצמו את הירקות האורגניים שלו. הם התחילו בגידול בזיליקום ושאר עשבים בבית הוריהם בישראל, ועד מהרה הבית עלה על גדותיו בירוק ולא יכול היה להכיל את שפע העשבים. ההמשך- בברלין, בהאנגר ענק שהפך לגן עדן ירוק- ב Glogauerstrasse 6 , היינו שם לפני שבוע באירוע שערכו השלושה במסגרת פסטיבל הייטק מקומי- הם הציגו את מדפי הגידולים שלהם, וכיבדו את האורחים באוכל אורגני, שהוגש בכלים מתכלים. לא רק ידידותי לסביבה- גם אסתטי ומרהיב עין. מהשבוע הבא- פתוח לקהל כל יום, בית קפה מקסים מחכה לכם שם.
השבוע הוצג ה Infarm  שוב, באירוע שנערך בלובי הכניסה המהודר של מרצדס בנץ ב  Muhlenstrasse , הקימה האמנית האוסטרלית רובי ברבר (Ruby Barber ) יחד עם סטסי אלכסנדר קנט (העובד תחת השם(Kentholtz  גם הוא  במקור מסידני  אוסטרליה, מעין חממה שבה הוצגו הצמחים והעשבים של אינפארם. החממה הוקמה משאריות עץ: חלונות, דלתות, רצפות עץ ישנות שעשו כבר את שלהן. בתוך אולם הכניסה הענק המודרני של מרצדס בנץ – כשאנשי עסקים בלבוש רשמי משיקים כוסות יין, החממה עם הצמחים הייתה אכן מעין גן עדן קטן.

את הגנים הביתיים של אינפארם אפשר לראות גם ב Bikini beach   ליד ה Zoo, שם הוקם גן תלוי על מדפים - בתוך מסעדת המלון. בעתיד- תוכלו לגדל ירקות בתוך המקלחת הביתית שלכם, תוך ניצול מירבי של מי האמבטיה הניתזים בזמן המקלחת, ועוד.      photos- Ines Hoehne
אינפארם בלובי של מרצדס

berlin infarm catering


געגועים לא.מ. פורסטר

שתי חנויות ספרים נוספות נמצאו כראויות לביקור: מדובר על חנויות יד שניה לספרים באנגלית, עבור התייר הישראלי הממוצע, שיצא מהארץ וחומר הקריאה שהביא איתו לחופשה אזל. האחת ב goethestr. 69 בשרלוטנבורג ובה שני חדרים עמוסים לעייפה. מלבד ספרו החדש של יו נסבו Police שהציץ כבר בחלון הראווה, קשה למצוא שם הרבה, אלא אם כן נכנסים לחדר הפנימי, למדור הקטנטן של דרמה ושירה. מצאנו שם אוסף מחזות קצרים של ג'ון גולסוורתי, שהוצא לאור בלייפציג, באנגלית, ב 1935 ! על השער מצוין בפירוש: not to be introduced into the British Empire or U.S.A. . החנות מנוהלת על ידי בחור אנגלי. כששמע שבאנו מישראל מיהר מיד לשטוח את גרסתו למצב. 
החנות השנייה, Another Country נמצאת ב   riemannstrasse 7 בקרויצברג, גדולה יותר, ומשמשת גם כמעין ספריה. בהחזירך את הספר שקנית, אם תיקח ספר חדש תחויב רק ב 1.50 יורו. הגענו לשם לפנות ערב, אחרי 20.30 והחנות עדיין היתה פתוחה רק מפני שבחוץ ישבה חבורה לא קטנה של חוג לכתיבה יוצרת.

ביקרנו שוב בסניף של and Sons  Shakespeare  בפרנצלאורברג. אכזבה קלילה נרשמה- לעומת הרושם הסוחף של הביקור הראשון שם. נדמה היה שהיצע ספרי הילדים המובחרים שהיה שם בפעם הקודמת פחת. אבל אין מה לדאוג- החנות עדיין מקסימה, מעין סלון פרטי שבו פינות ישיבה עם רהיטי רטרו, אפשר גם לקבל קפה ועוגיות, וכד מים עם כוסות עומד ממש ליד הכניסה - מצרך מבוקש בברלין שבה הקיץ הולך ונעשה חם ולח, ובבתי קפה צריך ממש לבקש במפורש: מי ברז -בגרמנית לייטונגוואסר, אם רוצים לקבל מים ולא לשלם עליהם. חיפשנו ספרים של פורסטר ואין להם! לעומת זאת חיפשו במהירות במחשב והודיעו שהספרים המבוקשים נמצאים בסניף שלהם ב Warshauerstrasse 79 למחרת מיהרנו לשם- חנות מופלאה. נכון שהיצע ספרי יד שנייה קטן יחסית, אבל עדיין- Where Angels Fear to Tread  נמכר במחיר של 8.50 יורו (כ 40 ₪), חצי ממחירו של ספר בארץ. רכשנו מיד גם עותק חדש של "העצם המופלאה" (The Amazing Bone) של ויליאם סטייג במקום העותק הישן שלנו שנמרט ונקרע בידי שני דורות של קוראים. רק 7.75 יורו! החנות היא גם מאפיה ובית קפה כלומר מבחינה קולינרית עולה בהרבה על הסניף בפרנץלאורברג. מקסים.

יום שישי, 25 ביולי 2014

דויטשה בנק מציג- אומנות שנות השבעים

נהג המונית עצר בפתאומיות- נראה שהנוסע הקשיש המכובד במושב האחורי החזיר את נשמתו לבורא. אוטו פיינה Otto Piene - אחד מהאמנים החדשניים של שנות ה60 וה 70– נפטר בפתאומיות בברלין, תוך כדי נסיעה במונית, בדרכו להכנות הסופיות להקמת more sky    ( יותר שמיים ), תערוכה גדולה של עבודותיו. במה שהיה פעם מוזיאון גוגנהיים קטן ומקסים באונטר דן לינדן 13, והפך לדויטשה בנק קונסט האלה  Deutsche Bank KunstHalle(לא פחות מקסים, אופיו הקודם בהחלט נשמר) מוצגת עכשיו חלק מהתערוכה של פיינה. עבודותיו הקשורות באור ובמשחק בגופי תאורה שונים, המוארים בצבעים שונים, מוצגות גם בקונסט האלה וגם בנויה נשיונל  גלרי. בקונסט האלה ניתן לראות בין השאר סרט תיעודי המתאר את הקמת הקשת הצפה the  floating rainbow   - בלוני ענק מאורכים ממולאים בהליום שהקים (1972!) מעל האגם המרכזי בקרית המשחקים האולימפיים במינכן. הקשת הצפה הוקמה אחרי רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדה והקמתה תוארה בפרוספקט של התערוכה הנוכחית כ "סמל של תקווה ופיוס!" לאחר "דרמת החטיפה הנוראית".

מיצב הענק בנויה גלרי כולל גופי תאורה ענקיים וסאונד מהפכני. הצופים- חלקם יושבים וחלקם משתרעים על כריות הפרושות באולם הכניסה המרכזי. הצופה במיצב יתקשה להאמין שפיינה לא יצר אותו היום אלא כבר ב 1966! המיצב בנויה נשיונאל גלארי, פתוח ערב ערב מ22.00  עד 03.00 בלילה-ללא תשלום.




יום שלישי, 22 ביולי 2014

דויד בואי בברלין

שוב במרטין גרופיוס באו. כמו שהבטחתי, הלכתי לראות את תערוכת "דיויד בואי", התערוכה בהחלט פופולארית בימים אלו והיא היחידה המוצגת כרגע.  פתוחה יום יום  מ-10.00 עד 20.00 מומלץ לבוא בשעות אחר הצהריים, אז לחץ המבקרים יורד. ממסכי ענק, צילומים ובובות בגודל אנושי נשקפת אל הצופים דמותו המגוונת של דיויד בואי. המוסיקה שלו תלווה אתכם לאורך התערוכה, באזניות שתקבלו חינם בכניסה, וכשתעמדו ליד אחד ממסכי הענק, האזניות יכוונו את עצמם אוטומטית לשיר הרלוונטי!



דיוויד בואי, האיש שהביא לעולם את דמותו של זיגי סטארדאסט, דמות שבואי הזדהה איתה עד שזיהה עצמו בתקופה מסוימת (שנות ה 70) כסטארדאסט,  מי שבילה בברלין כמה שנים, עד שנת 1980, הקליט עם בינג קרוסבי בחג המולד של 1977, עם להקת קווין (1987), עם איגי פופ ועוד רבים וטובים. תנועתו מפופ לרוק כבד ולעוד כמה סגנונות מוזיקליים בדרך, עושר היצירה שלו, מוסיקה, תיאטרון, ציור, וכולם ביחד בהפקות הענק שלו- כל אלה מוצגים בתערוכה דחוסה, המשאירה את הצופה קצת בלי נשימה (גם מיזוג האוויר לא משהו בוולטר גרופיוס) אך בהחלט נותנת מבט על גאונותו. רלוונטית ביותר למבקרים בברלין שכן שנות ברלין של בואי היו פרק משמעותי בקריירה שלו. 

יום שבת, 5 ביולי 2014

אי ווי ווי תערוכה נסגרת

כתבתי לא פעם על מרטין גרופיוס באו, הפעם הלכתי לראות את התערוכה שהיא שיחת העיר, תערוכתו של האמן הסיני העכשווי איי וויווי,Ai Weiwei  בקיצור איי. האמן הסיני המפורסם.

איי נולד ב1957 בביג'ינג  ועיקר פעילותו האמנותית החלה בשנות התשעים. בשנים האחרונות הוא משמיע דעות נחרצות בעניין זכויות האדם בסין. איי היה שותף בתכנון האצטדיון האולימפי הסיני של אולמפיידת 2008, השתתף בתערוכות חשובות ברחבי העולם וזכה בהכרה ובפרסים. במקביל הוא זוכה ליחס מחפיר מצד שלטונות סין שכולל מאסרים, מעצרי בית, צווי הריסה לסטודיו שלו בבייג'ינג ואין ספור התנכלויות. אך לא אדם כאיי יירתע והוא הכין בסטודיו שלו תערוכה רבת היקף במיוחד למרטין גרופיוס באו. התערוכה משתרעת על פני 18 אולמות קומת הכניסה והמבואה. התערוכה המרשימה והמעניינת היא לא פשוטה, כל מוצג מעביר מסר פוליטי חברתי על הקורה בסין ובעולם בכלל, רצוי להקדיש זמן ולקרוא את הטקסט שמלווה כל תצוגה, אז האלמנטים המרשימים כשלעצמם, מקבלים משמעות.





בימים אלו מוצגת תערוכה על דוויד בואי שמושכת אלפי מבקרים,  עקב כך הוארכו שעות הפתיחה והם פתוחים יום יום מעשר בבוקר עד שמונה בערב.התערוכה כנראה עשויה תוך כדי שימוש באמצעי המחשה העכשוויים ביותר וזוכה לתגובות נלהבות. רצוי להזמין כרטיסים מראש. אני מתכונן לבקר בתערוכה בימים הקרובים ואדווח לכם.

יום ראשון, 1 ביוני 2014

בתי קפה בברלין

לפני כחודש, נתקלתי במוסף "מסלול" של ידיעות אחרונות, בכתבה על בתי קפה בברלין. הכתבה נכתבה ע"י  נירית בן יוסף ותמר שינדלר ונקראה" קפה חם בברלין". הן ממליצות על מספר בתי קפה, להלן רשימה חלקית:  CK, Five Elephant, The Barn, Fleury, Chapter One, Double eye  .
רציתי לשתות קפה בכולם אך לא הספקתי וגם הייתי על סף הרעלת קפאין. בפעם הבאה אשלים. אני מצטרף להמלצתן על פלוארי והבארן ואוסיף עוד כמה המלצות משלי. קפה אינשטיין המקורי בגלל האווירה האוסטרו – הונגרית של טרום המלחמה ובגלל איכות האוכל. קפה אולה בפרק החדש גלייסאםדריאקה, בגלל האווירה הכפרית והשכונתית בלב ברלין. לנץ בגלל האוכל, באסטרד בקרויצברג, בגלל ארוחות הבוקר והלחמים. קפה Plw גם הוא בלב הפרק בתוך מגדל פיקוח של הרכבות,                                                                                                                                 

ממש לידו נמצא מתקן מדהים לסקייטרים, בימים יפים המתקן מושך עשרות סקייטרים והוריהם ואפשר לצפות בביצועים מדהימים וליהנות מקפה וכריכים משובחים. קפה מסעדה ריו-גרנדה על גדות השפרה- עם נוף לכיון גשר אוברבאום.

קפה מסעדה ריו גרנדה על גדות השפרה
מנת אספרגוס בלנץ

יום ראשון, 11 במאי 2014

העוגות של מרטין Martins Place

שמעתי רבות על המקום של מרטין והחלטתי לטעום. כשהגעתי, נזכרתי שהמקום מוכר והיה לפני כן  "קוריאט".  יוסי מרטין, קונדיטור מוסמך ועתיר ניסיון, עבד אצל קוריאט וכאשר האחרון עבר לויימר, המשיך את העסק. המקום בצפון נויקלן ( פניירשטראסה 29 ),

נחמד ומושך אליו קהל מרחבי ברלין. לדברי הבעלים, סוד הצלחתם הוא שימוש בחומרים טריים בלבד וללא מוצרים קפואים. טעמתי מספר עוגות, טריות וטעימות. הקפה שנלווה היה חזק וטוב. השרות עצמי ונראה שרוב הקהל לוקח העוגות אתו. 

חומוס ברצועת עזה Gazastreifen

סוננאלה Sonnenallee  , אחד הרחובות המרכזיים בנויקלן, נקרא בפי הברלינאים "רצועת עזה"  משום שהקטע של הרחוב מכיל יותר מסעדות מזרחיות, תושבים פלסטינאים וערבים, מכל רחוב אחר בברלין.

 הישראלים בברלין עסוקים בוויכוחים אינסופיים היכן החומוס הטוב ביותר בברלין, בהתקף רעב לחומוס של טרום צהריים, החלטתי לבדוק את חומוס עזאם Sonnenallee 56 שהרבה מדברים עליו. ובכן, חומוס בינוני, קמחי משהו, עם שמן זית אנמי ופיתות מהסוג הטורקי הדק. האמת, ניגבתי את הצלחת לחלוטין, שבעתי ולא היו בעיות בריאותיות. נכון להיום לפני שבדקתי את כולם, פרישמן הוא עדיין החומוס המומלץ (לא הייתי כמעט חצי שנה –מקווה שהוא עדיין שומר על רמתו).

יום שני, 17 בפברואר 2014

מחאת הנשים ברוזנשראסה

רוזנשטראסה מראה כללי

בוואלה VOD ראיתי לפני יומיים את הסרט רונזנשטראסה, של הבמאית מרגרט פון טרוטה המבוסס על מעשה שארע  בשנת 1943. מצבם של הגרמנים - בכל החזיתות – היה עגום למדי. למרות זאת החליטו הנאצים שהגיע הזמן לטפל במגזר נישואי התערובת. בליל ה-15 בפברואר עצרו  כ 1800 יהודים הנשואים לנשים אריות ורכזו אותם בבית ברחוב רוזנשטראסה שהיה שייך לקהילה היהודית. לאט לאט התאספו באופן ספונטני נשות העצירים והחלו למחות. הן עמדו בחורף הברלינאי הקפוא מחוץ לבניין  שבו רוכזו העצורים. הנשים גילו אומץ לב ונחישות ולא פינו את המקום גם כאשר כוונו אליהן מכונות ירייה. בסופו של דבר, לאחר מספר ימים שיחררו הנאצים את העצורים. ההיסטוריונים חלוקים בדעתם אם פעולת המחאה של הנשים אכן גרמה לשינוי ההחלטה או שממילא לא התכוונו הנאצים לשלחם להשמדה אלא לחקרם לצרכים ביורוקרטים ולהשמה בעבודות כפייה בברלין. להיסטוריונים גרמנים מסוימים חשוב להדגיש שלא פעולת המחאה היא שגרמה לשחרורם על מנת לחזק את התזה שאומרת שלאזרח הגרמני הפשוט לא הייתה כל אפשרות  להתנגדות למשטר.
רוזנשטראסה (מפה) נמצא קרוב מאד לאלכסנדרפלאץ. למרות שהבית עצמו כבר לא קיים, כדאי לקפוץ למקום ולראות את  גן ההנצחה ואת עמוד ההסבר. 
האנדרטה ברוזנשטראסה