יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

מוזיאון לאומנות רחוב URBAN NATION

בספטמבר 2017 נפתח בברלין מוזיאון חדש: אורבאן ניישן ORBAN NATION 
מזה מספר שנים שברלין יצבה את עצמה במקום הראשון באירופה בגראפיטי ואומנות רחוב ולכן אך טבעי הוא שפרנסי האומנות של העיר ימנפו את ההצלחה למוזיאון. יפה ומרשים, אבל אני שואל את עצמי האם אין כאן סתירה פנימית? אמנות רחוב במוזאון, האם לא מאבד את הטעם? הבניין עצמו צויר ונצבע בצורה מרשימה- סבבה. בפנים שתי קומות של אמנות עכשווית, למיטב הבנתי, לא ברמה גבוהה אך בהחלט צבעוני ונעים לעין. מאחר שהכניסה חינם - מה לנו כי נלין, לכו לרחוב בילוב 7 אני מניח שתהנו, גם ילדים (לא קטנים) יהנו.



יום שלישי, 21 באוגוסט 2018

sticks n sushi מקלות וסושי

בפוטצדאמרשטראסה 85 נמצאת מסעדת הסושי הטרנדית Stiks and Suschi. אני לא מבין גדול בסושי אבל התמכרתי לאוכל שלהם, כל מנה שטעמנו הייתה משובחת והשאירה טעם של עוד. למרות שהמקום מעוצב ומפונפן - המלצרים ידידותיים, לא מתנשאים ומוכנים להסביר להדיוטות בפרוט מה מכיל כל גליל סושי. הזמנו קומבינציית נגירי סלמון. טרט טונה אדומה וירקות טריים ברוטב מיסו. קינחנו בשלושה סוגים של קינוחים קטנים אך ממזריים שלמרת ממדיהם הצנועים היו עתירי קלוריות. אז מה הבעיה? המחיר, קצת גבוה מהממוצע הברלינאי.



יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

תערוכה חדשה במרכז להתנגדות הגרמנית

רבים מכם מגיעים בביקורכם בברלין לפוצדאמארפלאץ, המרכז החדש והמודרני של ברלין, בנוסח מנהטן.  להתפעל מהארכיטקטורה המודרנית, ממרכזי הבילוי והקניות, סוני סנטר, המסעדות. קרוב לשם, אך רחוק מנטאלית, נמצא מרכז ההתנגדות הגרמניתhttps://www.gdw-berlin.de/en/home/ ולא במקרה- ברחוב פון שטאופנברג. לא רבים היו הגרמנים שהחליטו לשים נפשם בכפם ולהתנגד למשטר הנאצי. המעטים שעשו זאת  גילו אומץ לב אישי יוצא דופן. רבים מהמתנגדים לנאציזם מקרב בכירי הצבא  לא עשו זאת ממניעים אידיאולוגיים או מתוך רצון לעזור ליהודים. רובם עשו זאת מתוך הכרה שפעולותיו של היטלר לקראת סוף המלחמה היו לדעתם חסרות הגיון צבאי ופוליטי. חיסולו ו/או חיסול המשטר הנאצי היו עשויים לחסוך קורבנות גרמניים. בכירים נאציים אחרים, בעלי מחשבה לטווח ארוך, הכינו את הרקע לזיכויים האישי לאחר נפילת הרייך. החל מ-1943 החלה קבוצת אנשי צבא בכירים בהנהגתם של הגנרלים גארדאלאר ובאק בניסיונות להתנקש בחייו של הפיהרר- אך ללא הצלחה. הניסיון המשמעותי ביותר להפלת היטלר התבצע ב-29 ביולי 1944 ע"י פון שטאופנברג וחבריו שהטמינו פצצה מתחת לשולחן הישיבות של היטלר ותכננו לתפוס את השלטון. לרוע המזל היטלר לא נהרג והקושרים לא השכילו לתפוס את השלטון בברלין למרות תכנון קפדני. הקשר חוסל תוך 12 שעות , פון שטאופנברג  חוסל ללא משפט ע"י כיתת יורים בחצר שבה שוכן היום המרכז להתנגדות ( אנדרטה צנועה אך בהחלט מרשימה הוצבה לכבודו בשנות ה 50).  שאר חבריו חוסלו בימים ובשבועות הקרובים וכן כל מי שהיה מקורב אל הקושרים או היה עשוי להיות מקורב אליהם.  סך הכול נרצחו  כ-7000 איש.מכל האנשים שנטלו חלק בהתנגדות הגרמנית בלט פון שטאופנברג הצעיר באומץ ליבו ובטוהר כוונותיו  לכן גם אומץ ע"י  גרמניה של אחר המלחמה כסמל להתנגדות הגרמנית. חלק מחבריו המבוגרים יותר והבכירים בדרגה היססו בשלב המכריע ולא ביצעו את המוטל עליהם, חלקם גם ביצעו פשעי מלחמה בשלב מוקדם יותר של הקריירה.  הגנרל לודוויק בק, מראשי הקושרים, זה שהיה אמור להחליף את היטלר לאחר הצלחת התוכנית, כתב בזמנו שהוא יודע שהעם וההיטוריה הגרמנית יתיחסו אליו בתור בוגד במולדת אך הוא מרגיש שאין הוא בוגד במצפונו וזה החשוב. לצערינו היה צדק בדבריו. לאחר המלחמה המימסד בגרמניה היה ברובו בעל אורינטציה נאצית והקושרים ומשפחותיהם לא היו מקובלים לשון המעטה.


בימים אילו מוצגת במקום  תערוכה  מענינת בנושא הפליטים- יהודי גרמניה שהצליחו לצאת אך לא מצאו ארץ שתקבל אותם.

יום ראשון, 15 ביולי 2018

דייג אוהב דגים? פליפה פארנו במרטין גרופיוס באו (תערוכה נסגרה)




פיליפה פארנו אמן צרפתי יליד אלג'יריה מציג עכשיו בקומת הקרקע של של מרטין גרופיוסבאו.  פראנו, יליד 1964 הציג ברחבי העולם ונחשב כאחד מהקליברים באומנות עכשווית. אמנם לא כמו אי ווי ווי  ואלייזון שהציגו בחלל לפניו אבל בכל מקרה תערוכה מעניינית מרעננת ומהנה. לא אכביר מילים מאחר שעדיין לא קיבלתי את ההסמכה של מבקר אומנות. אסתפק הפעם במספר תמונות שמקווה שיעבירו את החוויה. צילומים שלי ושל יונתן בראודה. התערוכה נסגרת ב5 לאוגוסט.




יום שני, 11 ביוני 2018

שלושת המסטרים


קפצתי לברלין  עם חברי ליאון בוטנר. למדתי  צילום במכללה של הדסה בשנות השבעים וליאון היה אחד ממורי. אחר כך, כשחזרתי מהטיול הגדול בעולם, הייתי אסיסטנט שלו בסטודיו "ליאון וליאורה" בת"א. נסענו לברלין בענייני נדל"ן, אך כצלמים לשעבר כמובן שלא החמצנו את שלושת המסטרים שמוצגים עכשיו בברלין. הלמוט ניוטון ( 1920- 2004)  גאי בורדין  ( 1928- 1991 ) אירווינג פן ( 1917- 2008) שלושתם בני אותו דור, שלושתם מוצגים עכשיו בברלין במרחק של כמה מאות מטרים אחד מהשני.
הלמוט ניוטון, יליד ברלין בן לאב יהודי, נאלץ כמובן לברוח בזמן המלחמה. הגיע לסינגפור משם גורש לאוסטרליה בשל היותו גרמני. לאחר כשנתיים במעצר באוסטרליה, שוחרר והחל לבסס את מעמדו כצלם. לאחר קריירה בינלאומית עשירה בלונדון ופריס חלק את ימיו בין מונטה קארלו ללוס אנג'לס, שם לבסוף קיפח את חייו, בגיל 83, בתאונה עצמית. הוא סגר מעגל ונקבר בברלין. הלמוט ניוטון מוצג קבוע במוזאון הצילום ע"ש הלמוט ניוטון, מוזיאון פרטי המופעל ע"י קרן על שמו. ניוטון, היה מהנועזים ופורצי הדרך  של המאה הקודמת. האגו הענק שלו נתמך בכשרון מדהים, יכולת טכנית גבוהה והתמכרות טוטלית לאומנות שלו. במקום תצוגה קבועה של עבודות וכן תערוכה מקיפה על ניוטון כסלב על של המאה שעברה. מוצגות המצלמות שלו, בגדים, אביזרים ואף המכונית שהזמין, קאסטם, במיוחד עבורו, "ניוטון מוביל". בתמונות ניתן לראות את כל המי ומי של המאה שעברה, גן עדן למתעניינים בצילום ובהיסטוריה של המאה העשרים. במקום גם חנות ספרי צילום עם היצע גדול של ספרי צילום של ניוטון ואחרים.


ניוטון-מוביל. צילום ליאון בוטנר


צילום ליאון בוטנר


מוזיאון הצילום ע"ש ניוטון מארח גם תערוכה רטרוספקטיבית של גאי בורדין. אם אינני טועה, גם זו תצוגת קבע.  בורדין ללא ספק מושפע מניוטון, אך בהחלט ניתן לאבחן סגנון עצמאי וקווי הכר המייחדים אותו. דוגמניות מסוימות, כתמי צבע אדום ועוד. הרבה צילומי פרסומת לנעליים אך בקטע של יצירת אוירה מסתורית ומיוחדת ולא של פרסום ישיר ופשוט. לדעתי היותו מוצג ליד צלם העל ניוטון עושה לו עוול, ואולי זו הסיבה שהוא מוצג שם, מבחינת צלם גדול אך שלא יאפיל על המסטר.
לא הרחק משם ב C/O  (עד לפני מספר שנים שכן במבנה מדהים באורניינבורגרשטראסה לא רחוק מבית הכנסת) מוצגת תערוכה של בן תקופתם אירווינג פן.
פן עבד עבור מגזין VOUGE ועבור חברות פרסום שונות. בתערוכה אוסף מקיף של פורטרטים של סלבס: סטרווינסקי, טרומן קפוטה, סלוודור דאלי, פיקסו ועוד. סדרה של בעלי מקצוע של המאה שעברה, סדרה של צילומי פורטרטים של אנשי שבטים נדחים, שצולמו בתוך מעיין סטודיו שהוקם בשטח ע"מ לתת תאורה רכה ורקע מיוחד, סדרה של צילומי פרסומת סטיל לייף וסדרה של צילומי בדלי סיגריות שלדעתי  אם איזה סטודנט במכללה או בבצלאל היה חתום עליהם היו מזמן נזרקים לפח הזבל של ההיסטוריה. בונוס למבקרי התערוכה הרקעים המקוריים של פן מוצגים ואפשר לצלם ולהצטלם מולם. בC/O  -בניגוד למוזיאון הצילום -קפיטריה נחמדה.
בעלי מקצוע בתערוכת איווינג פן


ליאון בוטנר צילום אריה בראודה, רקע- אירוויג פן


הרגשתי שאני חייב לבקר את ניוטון ונסעתי לבית הקברות  בשטובנראוכשטראסה  שם הוא קבור. בפינה המערבית, בקבר צנוע ללא אסיסטנטים וללא מעריצים נח לו מנוחת עולם הצלם המפורסם, רק מפורסמת אחת שוכבת לא רחוק ממנו - מרלן דיטריך, שמתי אבן על קברו ונפרדתי ממנו עד קץ כל הימים.



יום שלישי, 22 במאי 2018

יצרן הכיסונים, פוסט אורח- כתיבה וצילום- ליאון בוטנר

בטיולי האחרון בברלין לבדיקת דירות לרכישה הלכתי אחרי אריה כמו ילד האוחז  בסינר אימו. אני חלש בהתמצאות ואריה מכיר את ברלין כמו את כף ידו. כיון שהגיע זמן ארוחת צהריים אריה הביאני למקום  בשם multaschen manufaktur  מהמעט אידיש/גרמנית שלי הבנתי שזה מפעל לכיסונים. הסתבר שזאת מסעדה שמגישים בה תפריט קבוע של כיסונים בואריאציות שונות.המקום פשוט למראה ולא מסגיר את רמת האוכל המפתיע לטובה, כמובן לטעמי וגם לטעמו של אריה, כי הרי אחרת לא היה מביאני לשם. הזמננו כיסונים אוריגינאל אף כי היה מבחר של כל מיני וריאציות.המנות הגיעו די מהר בתוספת סלט מתובל היטב ופירה חמצמץ שכפולני מצא חן בעיני. האוכל כמובן לווה בבירה מקומית טעימה. הכיסונים,היו  טעימים מאוד. המילוי לא היה מוכר לי, שאלתי את בעל המקום והוא הסביר שזה מאכל שמגיע מאיזור שוואביה בדרום  גרמניה . המחיר היה מצחיק, כמובן בהשואה לארץ. יצאנו שמחים לראות עוד דירה.

יום שישי, 4 במאי 2018

מטבח לילה





ליאון קיבל המלצה על Night kitchen , מאחר שממילא חשבנו להסתובב בין הגלריות ב "סוף השבע של הגלריות הפתוחות" ברחוב אגוסטין ניגשנו,  המקום שוכן באחת החצרות הנפלאות שבאזור המיטה בין אורניירבוגר שטראסה לאגוסטין שטראסה. בית לבנים אדום במרכז החצר קצת נחבא אל הכלים. השף הישראלי עומרי מקנב שמע על בואנו ( לא ידע שאנו מהבלוג) נגש לשולחננו והבטיח לפנק אותנו במיטב התוצרת, הבטיח וקיים. המנות הקטנות הגיעו במהירות לשולחננו, המלצרים היעילים והזריזים  התגלו כדוברי עברית שוטפת. נכנסנו הסביבות 20.00 היה רגוע,  יצאנו מרוצים מאד בסביבות 22.00 כבר לא היה מקום בפנים האקשן היה בשיאו.  המקום פופולארי מאד ובצדק. האוכל היה נפלא, סגנון פיוזן עם השפעה ישראלית וים תיכונית, המנות קטנות  יחסית ומעודנות. ראוים לציון סלט הארטישוקים וסלט בסגנון "בבה גנוש" חצילים עם טחינה בתוספת עלי רוקולה וגבינה קשה שוויצרית שנינו סיכמנו שהיה הטוב שאכלו בחיינו.


יום שלישי, 2 בינואר 2018

יוקר המחיה

קודם כל הבהרה, אני אוהב להיות בברלין, נהנה מכל רגע מהשפע שהעיר מציעה בכל התחומים. למרות זאת אין בכך שום המלצה להגר לברלין. לארצנו יש יתרונות רבים. היא שלנו ומזג האוויר הרבה יותר נוח. כשאני נכנס לקיוסק ברכבת התחתית בברלין ורואה הצעה של 3 סנדוויצ'ים טריים ועסיסיים ב5 אירו, אוכל שמספיק ליום שלם -אותי זה מרגיז.

האופה מברלין ובעלת בית הקפה מירושלים

צעיר ישראלי, נשוי ואב לילד, מגיע הרבה לברלין בענייני עבודה. הוא קושר מערכת יחסים רומנטית עם צעיר גרמני, קונדיטור ובעל בית קפה. והנה הישראלי נהרג בשובו לארץ. הקונדיטור שבור הלב נוסע לירושלים. הוא מסתפח אינקוגניטו לבית הקפה של אלמנת אהובו ועוזר לה להשתקם, תרתי משמע. בעיני שתי הערים המעניינות המרתקות  בעולם המערבי הם ירושלים וברלין, ובאופן טבעי הסרט "האופה מברלין" עניין אותי. בשורה התחתונה- נהניתי. בסרט הרבה אלמנטים מעניינים: ירושלים, ברלין, עוגות , סקס, יחסים הומוסקסואלים , דת וכפיה דתית. המשחק מצוין, הצילום מעולה, העריכה קצת נרדמה בשמירה. יותר מדי רגעים של שתיקה כביכול בעלת משמעות. במחשבה נוספת מה שהפריע לי ביותר היא הרצינות היתרה שבה הסרט לוקח את עצמו, ללא הומור וללא קריצות. הגיבורים, רציניים, עצובים ומעיפים מבטים נוגים. להוציא אולי נקודה אחת: לבית הקפה בסרט קוראים "פעמון" אולי הומז' לקפה טעמון של שנות הששים?