יום ראשון, 18 בספטמבר 2011

היכן להשקיע בברלין

מדוע כדאי להשקיע בברלין, כבר כתבתי בבלוג לפני מספר שבועות. עכשיו אני מתכנן לבדוק היכן להשקיע  לא כל השקעה בברלין בהכרח תצדיק את עצמה. במשך הזמן אבדוק מספר שכונות ומספר פרויקטים ואדווח לכם. נתחיל בוודינג.
שכונת וודינג שויכה מנהלית לפני כעשר שנים לרובע מיטה היוקרתי.  הכוונה הייתה לשפר את תדמיתה ולהעלות את רמת האוכלוסייה. בפועל, האיחוד כמעט לא השפיע. מה שכן שינה את אופייה ותדמיתה של השכונה  הוא עליית מחירי הדיור בשאר חלקי העיר.
במיטה, בפרנצלאורברג,  בפרידריכסהיין  ובקרויצברג, המחירים עלו, הצעירים לא יכלו לשלם את דמי השכירות והחלו לחפש אלטרנטיבה שפויה.  בשל קרבתו למיטה היווה רובע וודינג הזדמנות מצוינת. אכן היום, בייחוד בחלקים הדרומיים הקרובים למיטה, המחירים עלו, רמת האוכלוסייה השתפרה ונפתחו גלריות ובתי קפה טרנדיים.
גם הישראלים לא הדירו רגליהם מוודינג, הם הרי הראשונים לאתר הזדמנויות השקעה (ראה מקרה  פרידריכסהיין). את חברת אינספיריישין, המתמחה בהשקעות בברלין, אני מכיר מספר שנים, הם קונים בנינים שלמים, במקומות אשר הם מאמינים בהם ומוכרים אותם למשקיעים. חבר שקנה דרכם דירה בפרידריכסהיין היה מאד מרוצה וסיפר לי שערך הנכס עלה ב 35% (יכול להית שהוא קצת מגזים- לא דנים אדם בעת שמחתו).
אנשי אנספריישין מספרים לי שהפרויטים הבאים שלהם הם במואביט, טירגארטן, ועוד. אשמח לעזור, פנו אלי במייל
* ההמלצות שלי מבוססות על תחושותי והתרשמויותי, אינני איש מקצוע בנד"לן וכל העומד להשקיע חייב לבדוק היטב בעצמו

יום שני, 12 בספטמבר 2011

שוב בקרויצברג - רחוב ברגמן

רחוב ברגמן, או בשמו הגרמני Bergmannstrasse הוא מעיין תערובת בין שינקין ודיזנגוף עם נגיעות של פלורנטין. מדובר ברחוב של קניות ומסעדות, חנויות יד שניה וחנויות טקסטיל בהנחה. הרושם שאני קיבלתי הוא, שאין מציאות בברגמן שטראסה, הרחוב הפך טרנדי מידי ויוקרתי.  באמצע הרחוב, שוק אוכל מדהים המציע מבחר אוכל לקחת או לאכול במקום.
ע"מ להשביע את רעבוננו בסוף חיפוש חסר תוחלת אחר מציאות, נכנסנו לקונפי, בית קפה, מסעדה ובית מאפה טורקי. לקונפי שני סניפים בברגמן, בשני צידי הרחוב, כך שניתן תמיד לעבור לצד של השמש (כאשר יש שמש בברלין- לא הרבה) ישראלים החיים בברלין נוהגים לקנות במקום אוכל זול וטוב הביתה.
אנו לקחנו בורקס תרד שנקרא בתפריט שטרודל תרד- Spinat Strudel   הרבה יופי ופרקטיות יש בשם. המאפה טעים ומזין, כוס מיץ תפוזים סחוט (קטן) הרוותה את צימאוננו. אני לא יודע אם זה בגלל שהמקום נקרא קונפי, בכל אופן שני קונפות מקומיות ישבו לידנו ודנו ביתרונות ובחסרונות של גברים מזרח תיכוניים, בגלל הסלנג או בגלל הגרמנית החלשה שלי לא הבנתי את סיכום הדיון.


פארק ויקטוריה - קרויצברגשטראסה פינת גרוסבירנן שטראסה

אחת מנקודות החמד בקרויצברג הוא "פארק ויקטוריה" הידוע בשם "פארק קרויצברג" הפארק שוכן  בדרום קרויצברג  ליתר דיוק בקרויצברגשטראסה, הוא ממוקם על גבעה הכי גבוהה במרכז ברלין, 68 מטר, כאשר באים מרחוב קרויצברג רואים קתדראלה שממנה יוצאים מפלי מים עד למטה – אין ספק מחזה מדהים. כאשר עולים על הגבעה מגיעים למרפסת תצפית  שממנה נוף מרהיב על ברלין. במרכז הרחבה, הקתדראלה שהיא בעצם אנדרטה שנבנתה לאחר השחרור מעול נפוליון. הצרפתים כבשו את גרמניה בין השנים 1813 עד 1815 וב- 1821  נבנתה האנדרטה פרי תכנונו של האדריכל שינקל* על האנדרטה שמות ותאריכים בהם נערכו קרבות בין הגרמנים לצרפתים.  צמאים אחרי הטיפוס ? מאחורי האנדרטה קפה נחמד.

*שינקל- קארל פרידיריך שינקל 1781-1841  האדריכל שהשפיע יותר מכל על ברלין כמו שאנו רואים אותה כיום, בין הבניינים שתכנן – אולם הקונצרטים בז'נדרמנמרקט, המוזיאון הישן באי המוזיאונים, בית המשמר החדש באונטר דן לינדן ועוד. שינקל החל בתור צייר וצייר תפאורות אך עד מהרה ראה שעתידו באדריכלות והפך לאדריכל מפורסם, הוא הושפע מהסגנון היווני אך בהחלט ניתן לראות את ההשפעה של האגו הפרוסי הלאומי, שינקל גם היה ראש ועדת הבנייה הפרוסית כך שהשפעתו הוטבעה בתכנון העיר ובמבניה.


יום שישי, 9 בספטמבר 2011

פסיונים בברלין

 Fasannenstrasse פאזנננשטראסה, מרכז ברלין המערבית, ליד הקו-דאם. פרוש השם- רחוב הפסיונים, בצידו המזרחי של הרחוב, נמצאים משרדי הקהילה היהודית במבנה סגנון שנות השבעים. המשרדים הוקמו על חורבות בית הכנסת המרכזי שנהרס במלחמה. בצדו המערבי של הרחוב, הרבה גלריות ובתי מלון קטנים ומפוארים. עד מעט הלאה, בית הסופרים עם מסעדת גן מפוארת  בסגננון שנות השלושים שכל המי וומי בברלין נוהגים לסעוד שם. בהמשך הרחוב הפטיסרי של אלברכט שכבר הזכרנו, מיד לידו בפאסז' שוכנת הגלריה Taste Modern מיזם חדש של ידידתנו סילביה, גלריה קטנה וחמודה במיקום מצוין, אנו סומכים על סילביה הנמרצת שתצעיד אותה קדימה.

יום שבת, 3 בספטמבר 2011

פון שטאופנברג והמרכז להתנגדות הגרמנית


רבים מכם מגיעים בביקורכם בברלין לפוצדאמארפלאץ, המרכז החדש והמודרני של ברלין, בנוסח מנהטן.  להתפעל מהארכיטקטורה המודרנית, ממרכזי הבילוי והקניות, סוני סנטר, המסעדות. קרוב לשם, אך רחוק מנטאלית, נמצא מרכז ההתנגדות הגרמנית ולא במקרה- ברחוב פון שטאופנברג.
 לא רבים היו הגרמנים שהחליטו לשים נפשם בכפם ולהתנגד למשטר הנאצי.  המעטים שעשו זאת  גילו אומץ לב אישי יוצא דופן. רבים מהמתנגדים לנאציזם מקרב בכירי הצבא  לא עשו זאת ממניעים אידיאולוגיים או מתוך רצון לעזור ליהודים. רובם עשו זאת מתוך הכרה שפעולותיו של היטלר לקראת סוף המלחמה היו לדעתם חסרות הגיון צבאי ופוליטי. חיסולו ו/או חיסול המשטר הנאצי היו עשויים לחסוך קורבנות גרמניים. בכירים נאציים אחרים, בעלי מחשבה לטווח ארוך, הכינו את הרקע לזיכויים האישי לאחר נפילת הרייך.  החל מ-1943 החלה קבוצת אנשי צבא בכירים בהנהגתם של הגנרלים גארדאלאר ובאק בניסיונות להתנקש בחייו של הפיהרר- אך ללא הצלחה. הניסיון המשמעותי ביותר להפלת היטלר התבצע ב-29 ביולי 1944 ע"י פון שטאופנברג וחבריו שהטמינו פצצה מתחת לשולחן הישיבות של היטלר ותכננו לתפוס את השלטון. לרוע המזל היטלר לא נהרג והקושרים לא השכילו לתפוס את השלטון בברלין למרות תכנון קפדני. הקשר חוסל תוך 12 שעות , פון שטאופנברג  חוסל ללא משפט ע"י כיתת יורים בחצר שבה שוכן היום המרכז להתנגדות ( אנדרטה צנועה אך בהחלט מרשימה הוצבה לכבודו בשנות ה 50).  שאר חבריו חוסלו בימים ובשבועות הקרובים וכן כל מי שהיה מקורב אל הקושרים או היה עשוי להיות מקורב אליהם.  סך הכול נרצחו  כ-7000 איש.
מכל האנשים שנטלו חלק בהתנגדות הגרמנית בלט פון שטאופנברג הצעיר באומץ ליבו ובטוהר כוונותיו  לכן גם אומץ ע"י  גרמניה של אחר המלחמה כסמל להתנגדות הגרמנית. חלק מחבריו המבוגרים יותר והבכירים בדרגה היססו בשלב המכריע ולא ביצעו את המוטל עליהם, חלקם גם ביצעו פשעי מלחמה בשלב מוקדם יותר של הקריירה.

יום שישי, 2 בספטמבר 2011

ז'נדאמרמנמרקט והקוצ'ניה

הז'נדארמנמארקט היא כיכר נרחבת במרכז המיטה, רבים טוענים שהיא הכיכר המרשימה בברלין,  בכיכר הפתוחה והנרחבת  שלושה מבנים מפוארים,  אולם הקונצרטים, הדום הגרמני והכנסייה הצרפתית, במרכז הכיכר אנדרטה לכבוד המשורר הלאומי הגרמני שילר  הכיכר נבנתה בסוף המאה השבע עשרה ע"מ לשמש ככיכר השוק . גדוד ז'נדרמים שהוצב בכיכר נתן לו את שמו.
הרבה תיירים פוקדים את הז'נדארמנמארקט, הישראלים משום מה פחות, מסעדות מפוארות ובתי קפה המיועדים בעיקר לתיירים מקיפות את הכיכר, אנחנו נכנסנו לקוצ'יניה  בית קפה נחמד וסימפטי, עיצוב מהודר כיאה לסביבה אך המחירים בהחלט סבירים, בת זוגי הזמינה מוזלי שהיה בהחלט מוגש בצורה מפוארת מעל ומעבר למקובל בברלין, מוקף בפירות טריים,  אני הסתפקתי בכריך סלמון משובח שהשביע כארוחת בוקר שלמה. הקפה משובח, השרות מעולה המלצריות מקסימות ולא טרחניות.