יום שלישי, 30 באוקטובר 2012

בית הספר לנערות יהודיות Jüdische Mädchenschule

בית הספר לנערות יהודיות נבנה בשנת 1835 והורחב בשנת 1930 ע"י האדריכל היהודי אלכסנדר בייר*. המבנה בנוי בסגנון פונקציונאלי שהווה ניגוד לתפיסה האסתטית שרווחה בימים ההם. במלחמה סגרו הנאצים  את בית הספר - לאחר שהתפוסה פחתה מיום ליום "ללא הסבר". המבנה המפואר הוסב לבית חולים צבאי. לאחר המלחמה - בית הספר נמצא בשטח של מזרח גרמניה ונפתח כבית ספר כללי על שם "ברטולד ברכט". רק בשנת 2009 הוחזר המבנה לרשות הקהילה היהודית. במקום שלוש גלריות ושלש מסעדות, אדווח על הגלריות ועל המסעדה הכשרה- ה"כושר-קלאסרום".


גלריה מיכאל פוקס Michael fuchs Galerie

הגלריה נמצאת בקומה השנייה וכוללת ארבע חללים גדולים ומרשימים. עד ה-10 לנובמבר מוצגת במקום תערוכתו של הצלם הצרפתי Ghislain Dussart . דוסארט היה הצלם הקבוע של בריג'יט בארדו בימי זוהרה ועסק בצילומי כוכבניות ונערות זוהר. במקביל- בחדר החושך -יצר קולאז'ים מורכבים ומלאי אווירה המשלבים תכנים של סאדו-מאזו עם מוטיבים נוצרים. תערוכה מעניינת המוצגת באולם ענק. באולמות הקטנים יותר מציגים האמנים הקבועים של הגלריה מבחר עבודות עכשוויות מקסימות.
גלריה CWC
הגלריה, חלק מגלריה קמרה- וורק  Camera Work בקנשטראסה, מתמחה בצילום. בתערוכה העכשווית שתמשך עד תחילת דצמבר מוצג הנושא "צבע", במקום מוצגות עבודות של איקוני צילום כגון: הלמוט ניוטון ואדוארד שטייכן, בצד עבודותיהם של צלמים פחות ידועים וצלמים צעירים. הדגש הוא על הצבע כמוטיב עיקרי בעבודות. בין העבודות שמצאו חן בעיני: צילום של קרלה ברוני על רקע ירוק משנת 1966 כפי שצולמה ע"י מישל קומטה. כמו כן אוסף  פולרואידים מעניינים של ניוטון. אחד הצילומים היפים- פורטרט אישה של אדוארד שטייכן, Eduard Shteichen  שהלך לעולמו בשיבה טובה בשנת 1976. מהצלמים הגדולים של המאה שעברה שהפכו את הצילום לאמנות לגיטימית. מעניין לראות עבודת צבע של צלם שהתפרסם בזכות עבודות השחור-לבן האיכותיות שלו. תצלום של ג'ף קונץ ביחד עם ציצ'ולינה הזכיר לי את שנות השמונים והתשעים העליזות.


גלריהLAB  EIGEN+ ART

גלריית EIGEN+ ART היא גלריה ותיקה, שהחלה לפעול בלייפציג בזמן השלטון הקומוניסטי. במקום הוצגו עבודות שללא ספק נחשבו חתרניות בעיני השלטונות. למרות זאת החזיקה הגלריה מעמד ואף זכתה להכרה במערב כגלריה המובילה בגרמניה המזרחית. בנוסף לגלריה בלייפציג, לEIGEN+ ART  שני חללי תצוגה באוגוסטשטראה, ברלין. המעבדה LAB נפתחה רק השנה. במקום תערוכה מעבודותיו של הצייר הצרפתי Mark Desrandchamps שאת שמו קשה  לבטא, ציורי שמן אימפרסיוניסטיים - יודעי דבר אומרים שהם המילה האחרונה.



 

כושר קלאסרום, הכיתה הכשרה

הבעלים הישראלים של מלון קראון-פאזה סיטי סנטר החליטו למלא את החסר במסעדות כשרות בברלין ופתחו בבית הספר לנערות יהודיות מסעדה, מכאן שמה הכיתה הכשרה. בבנין בית הספר, המלא אוירה של שנות השלושים פועלת המסעדה, בינתיים רק פעמיים בשבוע, בימי שישי בערב, סעודת ערב שישי המסורתית וביום ראשון בבוקר בראנץ'. לשמחתי הוזמנתי לבראנץ', יש לשים לב בקומת הקרקע פועלות שני מסעדות נוספות, לא כשרות בעליל. המקום מעוצב בסגנון מסורתי ואריסטוקראטי, מלצרים קשובים ומיומנים שאחד מהם דובר עברית שרתו את הקהל שברובו היה גרמני. כנראה שמסעדה כשרה מהווה קוריוז אנטרופולוגי שמושך גרמנים שהפרוטה מצויה בכיסם למעין התנסות או חוויה. במקום  בופה מגוון, מבחר גדול של סלטים טעימים, מנות עיקריות בשריות, להפתעתי, אך ברור מאליו לכל גרמני. מבחר קינוחי פרווה, וכמובן מבחר יינות כשרים וקפה ותה (סויה בתור חלב). המחיר הגבוה עלול להרתיע ישראלים שומרי כשרות, אבל למעיזים מובטחת חוויה קולינארית ותרבותית, אני מאד נהניתי


 


* אלכסנדר בייר, נולד בשנת 1873 בהמרשטיין, למד בברלין ובדארמשטאט, בתחילת הקריירה בנה מבני ממשל במינץ עבור ממשלת הסן, לאחר מכן, בשל עליית הנאצים התקשה בתור יהודי למצוא עבודה ועקר לברלין, שם עבד עבור הקהילה היהודית. בן השאר בנה את בית היתומים היהודי בפנקאו, בית הספר לילדות יהודיות במיטה, בית כנסת אורתודוקסי בקרויצברג ועוד, נספה בשנת 1943 בטרייזנשטאט.

יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

עוגות גבינה בברלין




ממש מול בית הספר לנערות יהודיות (עוד אכתוב עליו בהמשך) ברחוב אוגוסט, Auguststr. 74 שוכנת ויקטוריה. זוהי קונדיטוריה- בית קפה שמגיש עוגות מעולות. להפתעתי תמיד ניתן למצוא שם מקום. הפכתי את המקום לקפה הבית שלי בביקור זה. קפה ויקטוריה נוסד לפני כשנה ע"י שלושה: אדריכלית, דיפלומט ואמנית. השלושה, שראו עולם, טרחו ואספו בכל מקום בו ביקרו רצפטים לעוגות. כשחברו יחדיו בברלין החליטו לפתוח מקום שיתן ביטוי לתשוקתם לעוגות משובחות אנינות טעם. החביבה עלי הייתה עוגת גבינה עם תפוזים על בסיס שוקלד שקדים ורום, מגוון טעמים הנימוח בפה. למחרת דגמתי את עוגת השוקולד- עשירה מאד ומעולה, המשכתי יום לאחר מכן בטרט- טאטן ובפאי לימון שניהם טובים אך לא מעולים. הקפוצ'ינו שליוה את העוגות היה טוב מאד (בזמן האחרון ברלין שיפרה מאד את רמת הקפה). יום אחד רציתי לאכול משהו אמיתי לפני העוגה, המלצרית הציעה לי מרק קרם כרישה, קרם דה לה קרם. בקיצור- השרות, האיכות, המיקום והאינטרנט  הפכו עבורי את המקום לחוף מבטחים בעיר הסואנת. אם אתם ב MITE, בביקור בבית הכנסת החדש או בהקישרמרקט, או סתם רעבים לעוגה זהו המקום.