קיימים בברלין מספר סניפים של קפה איינשטיין, יש סניף בפרידיכשטראסה, סניף בקודאם, סניף בקה,דה.וו. , באונטר דן לינדן ועוד. כולם איכותיים וקצת יקרים. קפה איינשטיין המקורי נמצא משנת 1920 בקורפרסטנשטראסה 58 לא הרחק מהקודאם (קיצור של קורפרסטנדאם). בית קפה איינשטיין נאמן למושג בית. בבית בודד עם גינה מרהיבה שוכן אחד מבתי הקפה המקסימים של ברלין, מזכיר לי את קפה עטרה בירושלים בשנות החמישים, או לחלופין את בתי הקפה של דיזנגוף בשנות השישים. אוירה של אירופה בשנות העשרים והשלושים: אולמות רחבים ומהודרים, ריהוט עתיק, מלצרים ומלצריות שכבר ידעו ימים יפים מאלו אך נותנים שרות מקצועי ולא חברמני כנהוג היום במקומותינו. הקפה האיכותי נטחן במקום, קפוצ'ינו משובח במחיר 3.5 יורו. אכלנו שטרודל תפוחים ( 5.8 יורו) שאומרים שהוא הטוב בברלין. יהיה זה סיכון לקבוע כך, אך הוא היה נפלא.
קיימים כנראה מספר מקומות לחומוס בברלין, עדיין לא דגמתי את כולם, אשתדל בביקור הבא. בלב פרנצלאורברג, ממש ליד כיכר קטה קולביץ* שוכנת ה"זולה", באזור מסעדות טרנדיות למכביר ואכן הזולה לא נראית ממש כחומוסיה טיפוסית, אלה כאחת המסעדות האתניות באזור והיא פונה לאו דווקא לקהל ישראלי, אלה לבליינים הברלינאים הגודשים את האזור. גם ישראלים נוהגים להגיע לכאן מאחר שבמקום מוגש חומוס מעולה, אולי הטוב בברלין, ערן בעל הבית מסביר שהם עושים את החומוס טרי כל בוקר ואופים את הפיתות בעצמם מאחר שלא ניתן להשיג פיתות אותנטיות בברלין, אכן חברים סיפרו לי שיש חומוס טוב בניוקלן, אך הפיתות " זה לא זה".
החומוס ביצה קשה שהזמנתי 5.3 EUR הגיע מיד, טרי וטעים, עם כל התוספות הדרושות: זיתים ורוטב לימון שום, פיתות טריות וטעימות, אבל, למרות האיכות, אלו אינן הפיתות שאנו רגילים אליהם. אולי כבר מישהו ירים את הכפפה ויציב בברלין מכונה לאפיית פיתות.
פרט לחומוס לגווניו מוגשים במקום גם מרקים סלטים, שקשוקה וסביח כמו גם ארוחת בוקר מלאה ב-8 EUR. יעל הזמינה מרק עדשים 5 EUR היה סמיך וטעים. המחירים אינם זולים והם דומים למחירים באזור. מה שכן, ניתן להזמין מנה קטנה כמעט מכל דבר, ואז "זולה" הופכת לזולה, יפה.
* קטה קולוויץ' פסלת ואמנית ברלינאית הנחשבת לפסלת הגרמנייה החשובה ביותר בתקופתה 1867-1945 , היא למעשה הפסלת הברלינאית הידועה והמוערכת ביותר. הפסל המפורסם שלה בבית המשמר החדש "אימא וילדה המת" זוכה למיליוני מבקרים. בין השאר בגלל מיקומו המרכזי באונטר דן לינדן, היא הייתה פציפיסטית וסוציאליסטית ונרדפה ע"י הנאצים. היא גרה במשך שנים רבות ביחד עם בעלה הד"ר קולוויץ בפרנצלאורברג ולכן הגן הנושא את שמה נמצא שם. מוזיאון קטה קולביץ' נמצא במערב ברלין, לא רחוק מהקודאם.
