לאן נעלם מלצר?

 בית הספר לנערות יהודיות Jüdische Mädchenschule  ברחוב אגוסט11-13 נבנה בשנת 1835 והורחב בשנת 1930 ע"י האדריכל היהודי אלכסנדר בייר. המבנה בנוי בסגנון פונקציונאלי שהווה ניגוד לתפיסה האסתטית שרווחה בימים ההם. במלחמה סגרו הנאצים  את בית הספר - לאחר שהתפוסה פחתה מיום ליום "ללא הסבר". המבנה המפואר הוסב לבית חולים צבאי. לאחר המלחמה - בית הספר נמצא בשטח של מזרח גרמניה ונפתח כבית ספר כללי על שם "ברטולד ברכט". רק בשנת 2009 הוחזר המבנה לרשות הקהילה היהודית. המשכירה אותה לגלריות ומסעדות. מסעדת "מוג אנד מלצר" הפכה לאחרונה  למוג בלבד.
בשבוע שעבר ביקרנו שם שוב. אני כהרגלי הזמנתי סלמון. נתח לא גדול  אך מעולה הונח על מצע שומר כבוש. פ. אכל בריוש עם ביצה, ירקות וגבינה. והדוקטורנטית הגרמנייה הזמינה שקשוקה. כולם דיווחו על מנות משובחות. לקינוח הזמנו מוס ששום סופרלטיב לא יהיה מוגזם לגביו ועוגת גבינה מעולה. מלצרית מקסימה דוברת אנגלית משובחת שמרה על קשר עיין בלי להטריד. אוירה לא מעונבת, אוכל צרפתי עם מנות יהודיות  כמו מרק קנידלך. שילמנו 25 אירו לסועד כולל כוס יין ושני בקבוקי סיידר. ללא ספק תמורה מעולה למחיר הסביר.

Photo- Ines Hoehne 

הסלמון של מוג

מברשת הבירה

כשנוסעים דרומה רחוב פוטצדאמר הופך ל"רחוב הראשי" Hauptstrasse  ממשיך בתור רהיינשראסה ומסיים בתוך שטיגליץ בתור שלוסשטראסה  Schloßstraße. לקראת שטייגליץ האזור הופך לאזור קניות הומה המשמש את תושבי דרום מערב ברלין וברלינאים בכלל. כל בתי הכולבו הגדולים מיוצגים: סטורן, קארשטט, H&M , C&A , זארה, פול אנד בר,  סטארבאקס  ועוד. לטעמי אזור קניות מועדף.

מעל תחנת האובהן שלוסשטראסה מתנשא מגדל ענק דמוי פטריה הצבוע בצבעים עזים. זהו ה- Bierpinsel  או בעברית " מברשת הבירה"  גובה המבנה 45 מטר, בנייתו הסתימה בשנת 1976 כאשר המתכננים שאפו ליצור דימוי של  נוף של עץ.  הבניין תוכנן על ידי האדריכלים ראלף שולר ואורסלינה שולר ויטה במטרה ליצור שלוש קומות של אזור בילוי, ברים ומסעדות עם נוף על כל האזור.מזל רע מלווה את הבניין מאז פתיחתו, כישלונות עסקיים, פשיטות רגל וסגירות לתקופות ארוכות. מאז 2006 המבנה סגור, הבעלים החדשים מעוניינים לבנות אותו מחדש ועם מבנה כניסה נוסף אשר ישנה לגמרי את מראה הפופ- ארט האופייני לתקופתו. אולי התנגדויות מנעו את הבנייה עד עצם היום הזה וחבל כי המבנה הולך ונהרס וסביבתו הקרובה משמשת מזבלה ותחנה להזרקת סמים.

תוכנית הבניין של האדריכלים שולר ויטה

קפה Tierz & Cie

התפתחות הסצנה האמנותית ברחוב פוטצדאמר, מפינת קורפרסטנשראסה וצפונה, הביאה לצורך בבתי קפה נוספים באיזור, בדיוק לצורך הזה עונה הקפה הנ"ל טירץ את צ'י  ברחוב פוטצדאמר 77. הקפה מחבר את הרחוב עם החצר הענקית שבה נמצאות גלריות רבות, בין השאר Blain Southern  Judin  ועוד. המזון המוגש, אורגני די מתוחכם, טעים ולא זול. על הקירות מוצגת כרגע תערוכת צילומים של צלם פולני Wasko Ryzard  המציגות את התרשמותו של הצלם מהוואנה קובה, הצילומים כולם מודפסים כנגטיב צבעוני, תוצאה מעניינת. השם, אגב למי ששאל הוא על שם הבעלים. סך הכל, מקום מאד אסטטי ונחמד עם קהל צעיר ואמנותי.

הקניון של ברלין

לפני מספר חודשים נפתח הקניון החדש של  ברלין  Mall of Berlin, פרסום רב נעשה לקניון החדש בשלטי חוצות ומדיות אחרות. קפצתי לראות על מה המהומה. הקניון כמו כל קניון מפואר ומסחרי נבנה לפי כל כללי השיווק המודרני : חנויות עוגן, שטחי פנאי ואוכל, שטחי משרדים, מלון, מגורים וחנייה. המיקום המרכזי, לייפציגרפלאץ , לא רחוק מפוטצדאמרפלאץ , מבטיח תנועה ערה של תיירים ותיירי פנים כמו גם העשירון העליון המתרחב של ברלין. להרגשתי נדבך נוסף של איחוד שני מרכזי ברלין הקודאם ואלכסנדרפלאץ אשר יצרו מרכז מסחרי אחד גדול שמרכזו פוצדאמרפלאץ.

התרשמתי מרמת הגימור, מההשקעה בפרטים, מרמת החנויות, ומההשתלבות באזור העתיק יותר. המבנה לא צורם בגודלו לעומת הסביבה. התיירים הישראלים מגלים כמובן נוכחות ערה, לא פלא לאור כמות הלינות של הישראלים בברלין, שנייה רק לארצות הברית.

לא זכרתי מה היה במקום לפני. נכנסתי  לאתר הקניון ומיד עלתה הנקודה היהודית: לצערנו אין להימלט ממנה בכל מקום בגרמניה. במקום שכנה חנות הדגל של רשת חניות הכולבו "ורטהיים".  גאורג וורטהיים גדל בעיר סטרלסונד בצפון מזרח גרמניה, להוריו הייתה חנות לחומרי תפירה וסדקית, בשנת 1876 לקחו לידיהם גאורג ואחיו הוגו את ניהול החנות ופיתחו אותה ע"י קונספציה מודרנית- בין השאר: קניות במזומן בלבד, אפשרות להחזיר סחורה, מחירים קבועים והוגנים וכיוצא בזה. החנות שגשגה ובמהרה נפתחו סניפים ברודשטוק ובברלין. לאחר שני סניפים מצליחים בברלין פנה וורטהיים, ביחד עם הארכיטקט הבלתי ידוע באותה עת, אלפרד מאזל, להקמת חנויות כלבו מתוכננות מראש למטרה. הכולבו בליפציגרפלאץ, 1896  שתוכנן כחנות, עם קונצפט שיווקי של "הכול תחת קורת גג אחת", היה מהפכה באותם הימים. המתחרה העיקרי של וורטהיים, רודולף קארשדט פתח כולבו שמחובר ישירות לאובהן (סוג של עזריאלי?) . מיד פתח גם וורטהיים חנות שמחוברת ישירות לאובהן במוריצפלאץ. בשנת 1913 האימפריה של וורטהיים הייתה הגדולה מסוגה בגרמניה. גם רוב רשתות הגדולות הכולבו האחרות היו בבעלות יהודית דבר שעורר קינאה ושנאה.

עם עליית הנאצים נאלץ גיאורג וורטהיים להעביר את הרשת לבעלות אשתו הארית ולשנות את שמה ע"מ להמנע מסגירתה. הוא נפטר בשנת 1939.  משפחתו ברובה עזבה את גרמניה וחלקם נרצחו בשואה. לרוע מזלם של יורשיו, לאחר המלחמה עיקר עסקי וורטהיים נותרו במזרח גרמניה, השאר הצטמצמו ולבסוף נקנו ע"י קארשדט. סיק טרנזיט גלוריה מונדי.

Mall Berlin

סופ"ש הגלריות

כמו בכל שנה, בתחילת מאי מתרחש האירוע הגדול של הגלריות. כ-40 גלריות פותחות שעריהם לאורך כל סוף השבוע. זו הזדמנות להכיר את הגלריות החדשות, אמנים מתחילים והיותר מבוססים וכמובן לצפות בכל שמנא וסלתה של סצנת האומנות בברלין ובאירופה בכלל. מאות אנשים יפים ומסוגננים גודשים את הגלריות מתמנגלים יחדיו, שותים יין ויוצרים קשרים. מעין גל של אנשים העובר מגלריה לגלריה. עובדות הגלריות עצמן משחקות אותה בהופעה מתוחכמת וטרודות על ה"מקים"שלהן כאילו הן עושות עסקאות חובקות עולם, או לחלופין כותבות את הטקסטים האומנתיים העכשוויים. ואולי באמת כך הוא?  הגלריות של ברלין מרוכזות היום בשני אזורים: אזור פוצדאמרסטראסה קורפרסטנשטרסה והאזור המבוסס יותר אוגוסטין-שטראסה טורשטראסה. בחרתי להתמקד בראשון, קרוב לאזור מגוריי, מדי חודש נפתחת גלריה נוספת, איך מתפרנסת כל תעשיית הגלריות? לאלוהי האמנות פתרונים. הלכתי בעדר מגלריה לגלריה, שתיתי קצת יין, ובחנתי את הטרנדים האחרונים באופנה הברלינאית ההיפסטרית. תערוכה אחת באמת הרשימה אותי ביותר, התערוכה של פיליפ פרהופר*  Philipp Furhofer  " באור הנסתר". התערוכה  מוצגת בגלריה

Judin בחצר פוטצדאמרשטראסה 83 (בחצר גלריות נוספות כולל הגלריה הידועה בליינסאוטרן) מדובר בעבודות גדולות על הגבול שבין דו מימד ותלת מימד, מספר שכבות היוצרות עומק מרתק, שימוש בתאורה פנימית  ובציור קונבנציונאלי, אביזרים תעשיתיים וצבעים מיוחדים: זכוכיות פרספקס נורות וחוטים. בקיצור שילוב מרתק ולא סטנדרטי.  הארוע בחסות BMW , מלון ביקיני ברלין( BERLIN/BIKINI ) ועוד.

* פיליפ פרוהפר נולד ב1982 באוגסבורג וכבר פרץ כמטאור בשמי ברלין ובכלל. עוד בהיותו סטודנט באוניברסיטת ברלין החל לעצב תפאורת לאופרות במספר בתי אופרה באירופה בין השאר בציריך ובאמסטרדאם. מאחוריו עשרות תערוכות בגלריות חשובות ברחבי העולם. הוא מספר שקיבל השראה לעבודות הרב שכבתיות שקופות לא שקופות מצילומי הרנטגן שבחן בהיותו מאושפז במשך חודשים בבית החולים עם בעיות לב חמורות.

קפה שילו בטורשטראסה

פוסע לי בטורשטראסה  Torsrasse מנסה להבין למה הרחוב זוכה לאחרונה לכינוי "טרנדי", מרגיש רעב קל, עובר את המוזיאון הסוראליסטי לחפצים תעשייתיים במספר 201 ( יום ראשון היה סגור). במספר 159 רואה שלט של קפה צמחוני , מתאים לי. מזמין עלי גפן ברוטב יוגורט, הרוטב מעולה. לאט לאט מרגיש משהו מוזר, כל השלטים בעברית, יינות רקאנטי על המדף. מהר מאד מסתבר שבעלת הבית ירושלמית בשם קרן שילו. למיטב הבנתי מחלקת העוגות היא ספינת הדגל. במקום גם מעין גלריה המציגה תערוכות וכן ספריית השאלה עברית. המקום כשר, פתוח מיום ראשון עד חמישי. סבבה לשומרי כשרות, לישראלים, לצמחונים, לברלינאים ולבליינים.

מסעדת ג'וזף רות' בפוטצדאמרשטראסה 75

במאי 1939, בבית קפה פריסאי, התמוטט  ג'וזף רות', מגדולי הסופרים בתקופה שבין שתי המלחמות. לאחר מספר ימים נפטר ונקבר בבית קברות תיאיס, לא רחוק מפריס. יוזף רות נולד בשנת 1894 בברודי שבגליציה יהודי, קתולי, סוציאליסט, מודרניסט ושתיין. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כשנתיים בצבא האוסטרו־הונגרי ולאחריה עבד כעיתונאי בווינה. בשנת 1894 עבר  לברלין. עם עליית היטלר לשלטון וכניסתו לרשימה השחורה הראשונה של סופרים אסורים, החל לנדוד ברחבי אירופה. אשתו ורבים מחבריו נרצחו בידי הנאצים. הוא כתב רומנים, סיפורים קצרים, מאמרים  ונובלות. בשנים האחרונות ראו אור בעברית ספריו ״יהודים נודדים״ ו״אגדת השתיין הקדוש״ (סמטאות). רות נחשב לאחד מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית במאה העשרים. בימים אלו יצא בהוצאת זיקית ובתרגומו של גדי גולדברג ספרו "הלוויתן". הספר זוכה למכירות נאות והגיע לרשימת רבי המכר בחניות הפרטיות. המכירות משקפות התעניינות מחודשת בסופר המפורסם שקצת נשכח בארץ עד לפני מספר שנים.

בין השנים 1894 ועד לעזיבתו את ברלין בשנת 39 גר רות' בקורפרסטדאם 14 ליד כנסיית הזיכרון. לא הרחק בפוטצדאמרשטראה 75 נמצאת מסעדת ג'וזף רות.  בעליה טוענים שרות גר בבנייו ליד. בכל מקרה המקום מצליח לשמר את אופי הברלינאי הקוסמופוליטי שבין המלחמות. בחרתי לאכול את ה käsespätzle שהם איטריות שווביות מסורתיות עם גבינת אמנטל מגורדת. למעשה, לנמנעים מבשר, לצמחונים ולטבעונים אין הרבה מבחר, אך מנת השפצלך הייתה מעולה, מלווה בירקות טריים ובבירה משובחת.

האובהן שוב בשיפוצים אנו מתנצלים בפני ציבור הנוסעים

לרגל שיפוצים נרחבים ב U2 , שימשכו כחצי שנה. תחנת בילוושטראסה Bulowstrasse מבוטלת זמנית.

U1 נוסע רק בין וינטנברגפלאץ Wittenbergplatz לאולאנדשטראסה Uhlandstrasse

U2 נוסע בין פנקאו Pankow עד גלייסדרייאקה Gliesdreieck, הנוסעים הרוצים להמשיך מערבה מחליפים לU12

U12 מחבר את וורשאוורשטראסה Warschaauerstrasse עם רוהלאבן Ruhlebn, בסוף החודש יגיע הקו רק אולימפיה-סטדיום ולא ימשיך עד רוהלבן גם כן לרגל שיפוצים באזור.

גם בין פוטצדאמרפלאץ Potzdamerplatz לגלייסדרייאקה תדירות נמוכה של רכבות, מומלץ ללכת רגלית, 7 דקות.

גלייסדרייאק- רציף שלושת הפינות

מצוקת הדיור בברלין והחוק והחדש

תושבי ברלין  מתלוננים זה זמן רב על  עליית המחירים ומצוקת הדיור לצעירים בברלין עקב האטרקטביות הרבה של ברלין למשקעים, הממשל בברלין ער לבעיה ומנסה למצוא לה פתרון, לאחר דיונים רבים ברשויות השונות בגרמניה הוחלט כי "חוק הבקרה על השכירויות" ייצא לפועל בשבועות הקרובים. 

בחוק סעיפים רבים שמטרתם לשמור על שכר הדירה בברלין ברמתו הנוכחית. על פי החוק, כאשר דירה מתפנה משוכר ניתן יהיה להעלות את שכר הדירה לדייר הבא אחריו ב-10% מעל ה"מיטשפיגל" (ממוצע סטטיסטי ממשלתי אזורי של גובה השכירויות המעודכן מדי שנתיים). דירות שכבר הושכרו בשכר דירה גבוה מהמיטשפיגל למשך שנה ומעלה, יוכלו להמשיך להיות מושכרות בשכר דירה דומה.

אנו צופים שהחוק לא יפגע באטרקטיביות של שוק הנדל"ן בברלין (ברלין נבחרה לעיר המומלצת ביותר להשקעות נדל"ן בסקר PWC שהינה חברת הייעוץ הגדולה בעולם, גם אחרי שהיה ברור שמגבלות רגולטוריות יכנסו לפועל). לחץ כאן לכתבה. יש הטוענים שהגבלות החוק החדש יביאו לעליית מחירי דירות בשל הגדלת הביקושים לדירות, כפי שקרה בערים כמו ניו יורק, שטוקהולם וסן פרנסיסקו בהם המחירים הכפילו ואף שילשו את עצמם לאחר שהוחלו חוקים דומים.

חשוב לציין שיש סימני שאלה רבים לגבי דרך היישום של החוק והיכולת שלו להחזיק מעמד לאורך זמן. בחוגי המשקיעים מדברים על כך שבחודשים הראשונים לאחר יישום החוק, רבים יקפיאו את השכרת דירותיהם ויחכו לפסיקות בבתי המשפט לגבי נכונותו של ממוצע השכירות הממשלתי ה"מיט שפיגל"( ניתן רק לתאר את הלחץ שיגרם לשוק השכירויות אם היצע הדירות להשכרה בשוק יפחת עוד יותר). למשל, אם לחברה כלשהי עשרה בניינים ברחוב מסוים וממוצע השכירות שהיא מקבלת הוא 9 אירו למטר היא תרצה להראות ש"מיט שפיגל" של 6.3 אירו למטר אינו הגיוני.

* המאמר באדיבות חברת אניספריישן המתמחה בהשקעות נדל"ן בברלין.

עוגות טובות בקרויצברג

ביורקשטראסה  15  לא רחוק ממרינדאם ,Mr Minsch   , קונדיטוריה סופר מקצועית המתמחה בין השאר בעוגות לאירועים, אפשר כמובן לשבת לקפה ועוגה. בחורף די צר כי ישנם 4 שולחנות בלבד, בימים יפים הרבה יושבים בחוץ.

אריה בברלין בברלין

מיסטר מינש מבחוץ

 עוד מוקדם לדרג כי אכלתי פאי תפוחים בלבד, היה מעולה. גם הקפה טוב. האם מישהו באזור יכול לדגום לי עוגות אחרות?  אשמח לפרסם הביקורת.

האם ברלין בוערת (בתנופת בניה) ?

תושבי ברלין מתלוננים על תנופת הבניה, על הבעיות ברכבת התחתית עקב תנופת הפיתוח, על עליית מחירי השכירות והנדל"ן ובכלל. אחד הפרויקטים הגורמים אי נוחות לתושבים הוא הקו החדש U5 –, הרכבת התחתית שתקשר בין הקו החדש  55U לאלכסנדרפלאץ ותיצור רצף מהתחנה המרכזית החדשה Hauptbahnhof  עד אלכסנדרפלאץ. שמות התחנות מרמזים על מרכזיותו וחשיבותו של הקו: האופטבהנהוף, בונדסטאג, שער ברנדנבורג, אונטר-דן-לינדן, אי המוזיאונים, בית העירייה ואלכסנדרפלאץ.

העלות המשוערכת של הפרויקט 433 מליון אירו. מהניסיון של שדה התעופה החדש "ברלין ברנדנבורג", יתכן שזו רק ההתחלה. בחברת הרכבות העירונית של ברלין, ה-BVG, יודעים שחלק חשוב מהצלחת המיזם, כמו כל פרויקט בסדר גודל כזה, הוא יחסי הציבור שלו. בייחוד שכבר בשלב הראשון של הפרויקט, בניית הU55  - (המחבר בין התחנה המרכזית לשער ברנדנבורג), ספג הפרויקט ביקורת ציבורית קשה. לצורך ההסברה ויחסי הציבור נבנה קרוב לאלכסנדרפלאץ ביתן הסברה שחזיתו דמוית מקדח ענק החופר את המנהרה ובתוכו תרשימים וצילומים המסבירים את שלבי הביצוע של הפרויקט האדיר. לאורך הקו יבנו שלוש תחנות חדשות שלכל אחת מהם אדריכל אחר ותכנון שונה בהתייחסות לאופי התחנה.

את תחנת האונטר-דן-לינדן יבנו האדריכלים אינגריד הנטשאל ואקסל אוסטרייך. היא תהיה מרווחת ומודרנית, תקושר לאזורי הקניות של פרידריכשטראסה ותהווה נקודת חיבור ל-U6  המחבר את הצפון עם הדרום. נכון להיום, הקו מופסק באמצע בגלל עבודות הבנייה והנוסעים נאלצים לעבור לאוטובוסים או ללכת ברגל.

תחנת אי המוזיאונים עוברת מתחת למוזיאון ההיסטוריה הגרמני ותחת תיאטרון מקסים גורקי. תקרתה תעוצב כשמי לילה בהשראת התפאורה שעיצב שינקל* עבור "חליל הקסם". ע"מ להתגבר על הבעיות ההנדסיות של חפירה מתחת לנהר ומתחת למבנים, השתמשו המתכננים בטכנולוגיה של הקפאת קרקע. טכנולוגיה כזו נוסתה בהצלחה כאשר חפרו מתחת לשער ברנדנבורג.

התחנה השלישית היא תחנת עיריית ברלין או העירייה האדומה כפי שהיא מכונה. כאשר החלו לחפור, גילו שרידים מרהיבים של בית העירייה העתיק. חלק מהממצאים הם מהמאה ה-13 ועל מנת לשמרם שונתה תוכנית התחנה. לא ברור אם השרידים ישולבו במתחם התחנה.  מתנגדי הפרויקט היומרני טוענים שהקו מיותר, מאחר שרוב הנוסעים בו הם תיירים העוברים בין האטרקציות השונות: הליכה ברגל או נסיעה באופניים יעילה ומעניינת הרבה יותר. כשהעלתי את הטענה בפני נציגת ה-BVG היא טענה שמזג האוויר בברלין לא נוח להליכה ברוב הזמן?! מצד שני נגישות התושבים של צפון ומזרח ברלין למרכזי התעסוקה והממשל תשתפר והפחתת מספר האוטובוסים והרכבים הפרטיים לאורך האונטר-דן-לינדן תקל על זיהום האוויר. סוגיה נוספת שנקשרה ב- U5 היא הבניה המתוכננת של גורד השחקים החדש באלכסנדרפלאץ.  לפני מספר שבועות הודיע קונצרן "היינס" Hines שהזוכה בתחרות על תכנון מגדל המגורים הגבוהה ביותר בגרמניה, הוא פרנק גרי. הבניין ימוקם באלכסנדרפלאץ, יתנוסס לגובה של 150 מטר ויהיה גורד השחקים הגבוה בברלין. במגדל 300 יחידות דיור, פנטהאוסים ומלון. אנשי ה –BVG הודאגו מאד מהשפעת המבנה המתוכנן על המנהרות של הU5  ולא נרגעו עד שהיינס ביצעו סקר מקיף שטוען שאין השפעה של הבניין על המנהרות. אין רגע דל בברלין.

ביתן ההסברה של הפרויקט

עבודות תשתית באלכסנרפלאץ ברקע מגדל הטלוויזיה ומלון פארק-אין