יום שבת, 30 ביוני 2012

שכונת נויקלן, מסעדות, מאפיות, בתי קפה ועוד


שכונת נויקלן ממשיכה להוות מקור משיכה לצעירים, אמנים ויזמים. בתי קפה ופאבים ממשיכים להיפתח בקצב מהיר, אחדים גם נסגרים. שמעתי ששכר הדירה לעסקים החל להרקיע שחקים ובעקבות כך בעלי הפאבים מעלים את מחיר המזון והמשקאות. חזרנו ל"ננסן" בפינת מאיבאכר 39 וננסן. המחירים לא נמוכים, אך איכות האוכל והשרות הם תמורה מלאה לכסף. לא הצלחנו להגיע להחלטה ולהודיע למלצרית כמה אנשים נהיה, אמרנו משהו בין 6 ל-12. המנטאליות הגרמנית לא סובלת הגדרה כה מעורפלת, אך המלצרית  קיבלה את זה בקלות וערכה מקום לשמונה עם אופציה להארכה. האוכל היה משובח, אני אכלתי מרק אספרגוס דגים (5.2 EUR), מדהים, שתיתי כמה בירות ולא זוכר מה עוד אכלתי מהמנות של האחרים. עירית אכלה חציל ממולא בגבינות וירקות (13EUR). יריב הזמין כבד ( 17.6 EUR ). דרוג: אוכל -8 שרות -8. האווירה נחמדה למרות האוכל המשובח והמחירים היקרים יחסית, המקום ממש לא סנובי. אחזור. שימו לב לא מקבלים כ.א.

לא רחוק משם מצד שני של התעלה ( (Paul Linke ufer 43 שוכנת מסעדת צ'אן  Chan האסיאתית, מקום חמוד, מחירים מאד סבירים, המנות עולות בין 7.5 -8.8 EUR , השרות ידידותי ומקצועי המלצרים מדברים אנגלית טובה, המנות בהחלט איכותיות. רגישים לחריף? שימו לב, כדאי להבהיר את העניין למלצרית.


בפרידלשטראסה 7 שוכנת מאפיית בוליס Bullysbakery   בית קפה מאפיה אשר הפך לקפה הבית שלי. קפה מעולה, כריכים מושקעים, פיצות ביתיות, עוגות טריות ועוד. מאד ברלינאי ועם זאת שכונתי ומסביר פנים. הבולדוג שהמקום כנראה נקרא על שמו -מאד ידידותי.
בית קפה נוסף שהוא מאפיה בפרידלשטראסה הוא הבראצל-קומפאני Berzel-company , בפינת לינאושטראסה, המאפיה והקפה מוכרים וקיימים הרבה שנים. הרבה פחות ביתי ושכונתי אך איכותי לא פחות , רוב הזמן מושמעת מוסיקה קלאסית נעימה ברקע. יש לציין שהמחירים יותר גבוהים.

יום שישי, 22 ביוני 2012

הנצחת השואה בברלין

ברלין ללא ספק מנציחה את השואה ובגדול, האנדרטה המרכזית לזכר היהודים שנרצחו בשואה תוכננה ע"י הארכיטקט פיטר איזנמן, נחנכה בשנת 2005 . האנדרטה זכתה לשלל ביקורות, רובם שליליות וכן לסקנדל אחד*. אך אין ספק, המיקום הוא כה מרכזי שאין תייר שמגיע לברלין ולא יראה את האנדרטה. משטח המרובעים הענק ממוקם מול הטירגארטן,  200 מטר דרומית לשער ברנדנבורג, כ-700 מטר צפונית לפוטצדאמר פלאץ מרכז בעסקים של ברלין החדשה. האנדרטה משתרעת על כעשרים אלף מר'. מורכבת מאלפי מלבנים בגדלים שונים המאפשרים טיול מפחיד ביניהם. שומרים מסתובבים כל הזמן ומונעים מילדים קפיצות מסוכנות או סתם השתוללות שלא מתאימה למקום, בחלקו המזרחי קיים מרכז מידע תת קרקעי המכיל אינפורמציה ותערוכות בנושא השואה.


הרבה פחות מוכרות ופחות מתיירות הם שני אנדרטאות נוספות המסונפות אדמיניסטרטיבית להנהלת הפרויקט. האנדרטה לזכר ההומוסקסואלים אשר נרצחו בשואה והאנדרטא לזכר שבטי הצוענים, הסינטי והרומא אשר רבים מהם הושמדו בשואה. מהאנדרטה המרכזית חוצים את הכביש לתוך  טירגארטן אם מולכם פסלו של גתה לכו ימינה ( דרומה כ-100 מטר ולפניכם קובייה אפורה גדולה לתוכה ניתן להציץ, זאת האנדרטה להומוסקסואלים אשר תוכננה ע"י שני אמנים איגמר דראגסט הנורווגי ומיכאל אלמגרין הדני, השניים אשר היו זוג וחיו בברלין עד לפני מספר שנים. כאשר מציצים דרך החלון הקטן רואים סרט המתאר את חיי הקהילה ההומו לסבית.



הפתיחה החגיגית של האנדרטה ב-24/10/2012
כאשר נציגי הקהילה הצוענית, שבטי הסינטי והרומה פנו לממשלת גרמניה בטענה שהם קופחו, הרי אלפים המהם הושמדו ע"י הנאצים, ממשלת גרמניה כמובן מיד הסכימה והקצתה מקום בטירגארטן , קרוב מאד לבונדסטאג ולשער ברנדנבורג , עיצוב האנדרטה הוטל על דני קרון, אשר תכננן ברכה עגולה.סיום האנדרטה התעכב במשך כעשר שנים ורק השבוע, יום לפני עזיבתי את ברלין נחנכה האנדרטה ברוב עם בהשתתפות הקנלצרית אנגלה מרקר, לצערי לא הצלחתי להתקרב עקב הסגר הביטחוני שהוטל על האיזור אך צילמתי את הארוע מבחוץ.

אנדרטאת הסינטי והרומה כפי שהייתה עד אוקטובר






האנדרטה לזכר הצוענים שנספו בשואה, עיצוב :דני קרוון, צילום נעמי מרברג
 

* בשנת 2003 בעיצומה של בניית האנדרטה התגלה שהחברה אשר סיפקה את החומר המיוחד לציפוי העמודים נגד גראפיטי היא אותה החברה הותיקה והאמינה אשר יצרה את הגז ציקלון B. כמובן שפרצה שערורייה עולמית ולבסוף הוחלט שהחברה תספק את החומר ללא תשלום ולתמיד, כל פעם שהקרן המנהלת תדרוש עוד חומר ציפוי, היא תספק אותו ללא תשלום. החיים מלאים פשרות, מוזר.





יום שבת, 16 ביוני 2012

מרטין גרופיוס באו- אמנות עכשווית


מרטין גרופיוס באו, מבנה מרשים הנמצא במיטה ליד  מוזיאון "הטופוגרפיה של הטרור". מרטין גרופיוס, הארכיטקט שבנה את המבנה המרשים ב1881, הוא דודו של וולטר גרופיוס מאושיות הבאוהאוס, הבניין נהרס ברובו במלחמה ושופץ כמה פעמים עד שהיגיע למצבו העכשווי  ב-1999. בכל פעם שאני מגיע לברלין אני משתדל לבקר במקום תמיד מוצגות שם תערוכות רבות היקף ומעניינות, זכורות לי לטובה התערוכה הענקית   של אליאסון, תערוכת הצילומים של אנדרי קרטס  ושני התערוכות שנסגרות עוד מעט.
התערוכה האחת על הקשר בין אמנות ועיתונות, מציגה מבחר גדול של עבודות דו ותלת מימד הקשורות למדיה, או לחלופין עשויות מעיתונים או מגנזים, אותי הרשימה עבודה של גוסטב מצגר, אמן גרמני יליד  1925, העבודה אייכמן והמלאך, שוכנת באולם גדול אשר במרכזו תא זכוכית, מימינו מתקן לאריזת עיתונים ומאחוריו קיר שלם עשוי מחבילות עיתונים, ללא ספק עבודה מעוררת מחשבה. בהמשך מגוון עבודות של אמנים ידועים וידועים פחות האמורות לאמור משהו על העיתונות או לחלופין עשויות מעיתונים, התערוכה נסגרת בימים אלו , שווה צפייה.
תערוכת קונספט נוספת אשר הספקנו לראות לפני שנסגרה היא " אומנות בלוס אנג'לס 1950-1980" בתערוכה ראינו  עבודות מרשימות של אד ראושה, דוויד הוקני ודניס הופר. אגב דניס הופר, בספטמבר תפתח במרטין גרופיוס באו  תערוכה של צילומים של האומן ההיפר-ריאליסטי , אשר לא הוצגו מעולם באירופה ובארה"ב רק פעם אחת, מדובר באוסף של צילומים אשר נגנז והתגלה רק לאחר מותו של האמן.
הקפיטריה מתחלקת בקיץ לשני חלקים, חלק אחד בלובי מימין והחלק השני בגן, בצדו הצפוני של המבנה. ישבנו בגן שתינו קפוצ'ינו טוב ( 2.4 אירו) אכלנו קירש-טורט מעולה ( 2.8 אירו) הגן שקט ולא שומעים את המוני התיירים מעבר לפינה, מקום אידיאלי לתפוס שלווה לא רחוק מהפוטסדאמר פלאץ.

יום שבת, 2 ביוני 2012

אגם עירוני בברלין Slachtensee




חפצה נפשכם בקצת טבע, רחצה באגם או סתם רגיעה מחומה של ברלין בקיץ, קחו את האסבהן (S-Bahn) סעו בכיוון וונזיי, רדו בשכלאכטנזיי, עדיין בתחום ברליןAB  . השלכטנזיי , כשמו כן לא הוא ( אגם הטבח- לזכר קרב היסטורי שארע במקום בימי הביניים). האגם ארוך וצר לחופיו ניתן לנפוש, לטייל או לדווש באופניים. לא מומלץ בסופי שבוע חמים כי אז המקום מוצף באנשים, כמו הכינרת בשבועות, בשאר הימים השלווה והיופי שולטים. המים, כמובן, כמו באירופה קרירים מאד. לגבי אוכל, המזנון ביציאה מתחנת הרכבת לא מומלץ, לכו לכיוון השני במנהרה, "לינדנר אם שלכטנזיי" יספק לכם את כל המעדנים האוכל המוכן והסנדוויצ'ים שחשקה נפשכם. אני לקחתי לחמנייה עם גבינת שמנת בטעם בצל ודג מטיאס, טעים בצורה בלתי רגילה. לשחיינים שביניכם – קחו ישר שניים להרגעת הרעב.

יום שישי, 1 ביוני 2012

הגלריה הברלינאית, Berlinische Galerie


לא רחוק מהמוזיאון היהודי הבומבסטי והמרשים שוכנת ה"גלריה הברלינאית" שהיא בעצם מוזיאון קטן המתמקד באומנות עכשווית, צילום וארכיטקטורה. בדיוק בגודל הנכון, לא מעייפת בגודש המוצגים. הגלריה מציגה עכשיו שני תערוכות ומיצג קולנועי.  Alte Jakobstrasse 128

המיצג הוא מעיין קולאז' קולנועי שעשה קונרד מוהה לזכר אביו, השחקן המפורסם אולריך מוהה, רבים מאיתנו מכירם אותו מהסרט "חיים של אחרים" שהוקרן בארץ וזכה להצלחה רבה. אולריך נפטר במפתיע  ב2007  ובנו מנסה להציג לו שאלות שלא הספיק להציג בחייו באמצעות ראיון דמיוני המורכב מקטעים מסרטיו. לצערי ההקרנה הסתיימה בימים אלו.

בתערוכה המרכזית והמרשימה שתי עבודות של מיכאל זיילשטורפר. עבודה אחת היא עבודת וידאו הנקראת היער השחור ומתארת מיצג שנעשה ביער השחור ע"י מיכאל. העבודה השנייה ממלאה את כל חלל הכניסה, עצים  או ענפים גדולים אשר נתלו הפוכים, מסתובבים  ומותירים רישומם על רצפת הגלריה.

 

מיכאל זיילשטורפר הוא אמן ברלינאי יליד 1979 שהספיק לעשות לא מעט תערוכות יחיד ברחבי גרמניה ובכל העולם, ניו יורק, מילאנו,זלצבורג ועוד. ועשרות תערוכות קבוצתיות בעולם. תערוכה נוספת לא פחות מרשימה היא של הצלם בוריס מיכאלוב, יליד אוקראינה 1938 . מיכאלוב מיטיב לתאר את רוסיה הקומוניסטית בעליבותה. גם תערוכה זו נסגרת בימים אלו. חובבי הצילום התעודי מוזמנים להתרשם מהצילומים המטלטלים של הצלם באתר של גלריה סאצ'י


הקפיטריה-מעוצבת בסנגנון עכשווי מתאים לגלריה, לא פסגת הקולינריה הברלינאית וגם לא זול-(מילקשייק עלה 3.5 יורו) ובכל זאת- נחמד!.