Hemman Knobloch הרמן קנובלוך

אנה אמרה לי לפני שנים רבות  שבגרמניה, כל אבן שהופכים יש יהודי מתחת,  ככל שהשנים עוברות, אני חוזר ומגלה כמה זה נכון.
ב-Zehlendorf יש מוזיאון קטן ונחמד לאמנות עכשווית, Hous am Waldsee. הבית עצמו מדהים, הגן הנושק לגדת האגם יפהפה, כולל כמה פסלים מודרניים. התערוכה כרגע היא של נינה קונמן, אמנית מברלין, שנקראת "BLOKING/ More Reductions".  היא תוצג עד 14.9.25. בית הקפה נהדר, אני ממליץ על עוגת הגבינה ויש אפשרות לשבת בחוץ מול הגן והאגם.

כשתהינו על ההיסטוריה של הבית, גילינו שהווילה נבנתה על ידי האדריכל מקס ורנר בשנת 1922 על שטח של 10,000 מ"ר. הרמן קנובלוך, איש עסקים יהודי שעשה את הונו מייצור מעילי גשם, הזמין את ורנר לבנות וילה שבה הוא ומשפחתו הגדולה יוכלו להתבודד מהחיים העירוניים. הרעיון של ורנר היה לשלב את היופי הטבעי של היערות והאגמים בחלק זה של ברלין עם הארכיטקטורה של בתים כפריים בריטיים. כעת ישנן 2 גרסאות שתיהן מפרסומי המוזיאון: הראשונה: בסוף שנות העשרים מכר את הבית והיגר לארגנטינה, השנייה שהיגר להונגריה בשנות השלושים, בכל מקרה לא היה יכול להמשיך לחיות בגרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון.

Vor vielen Jahren hat Anne mir gesagt, dass in Deutschland unter jedem Stein, den man umdreht ein Jude steckt. Jedes Mal wenn ich darüber nachdenke, finde ich, dass sie Recht hat. In Zehlendorf gibt es ein nettes kleines Museum für zeitgenössische Kunst. Es heißt "Haus am Waldsee". Das Haus selbst ist ausgezeichnet. Der Garten neben dem Seeufer ist wunderschön mit einigen modernen Skulpturen. Die Ausstellung ist derzeit von Nina Könnemann, Künstlerin aus Berlin. Sie heißt "Bloking/More Reductions". Die Ausstellung wird bis zum 14. September 2025 sein. Das Kaffee ist wunderbar. Ich empfehle den Käsekuchen und es gibt die Möglichkeit draußen vor dem Garten und dem See zu sitzen.

Wenn wir über die Geschichte des Hauses geforscht haben, fanden wir heraus, dass die Villa im Jahre 1922 vom Architekten Max Werner auf einer Fläche von 10.000 Quadratmetern erbaut wurde. Herman Knoblauch, ein jüdischer Geschäftsmann, der sein Vermoegen durch Regenmäntel Manufakturen erworben hat lud Werner ein, eine Villa zu bauen, in der er und seine große Familie in Ruhe leben können. Werner‘s Idee war die Natur in diesem Teil Berlins mit der Architektur britischer Landhäuser zu verbinden. Jetzt gibt es zwei Versionen, die Beide aus den Publikationen des Museums stammen:

1. Er ist in den 20er Jahren mit seiner Familie nach Argentinien geflohen.

2. Er ist nach Ungarn in den 30er Jahren ausgewandert. In den 30er Jahren war die Situation in Deutschland sehr abenteuerlich, da die Juden, Kommunisten und alle die nicht mit dem Regime zusammen gearbeitet haben Feinde Deutschlands waren.

 

Martin Grupius Bau, Japanese artist, Israeli restaurant מרטין גרופיוס באו, אמנית יפאנית, מסעדה ישראלית

Every time in Berlin I am trying not to miss Martin Grupuis Bau museum. Most of the time it hosts interesting contemporary art exhibitions. This visit I saw, in an exhibition dealing with gardens, the work of the famous Japanese artist Yauoi Kusama. Kusama is one of the most important contemporary conceptual artists living today. Her works were shown in many museums around the world. Always long lines of people waiting to see them. Here in MGB  no queue, maybe because of the relatively early hour.  We saw a big hall covered with colored dots that are typical to her work, Impressing. After we had enough excitement we looked for the museum's old fashion cafe. immediately we felt something has changed. Chava Alberstein songs playing at the background. Big installations of  Infarm nurseries ,which gives a fresh supply of herbs. It took us few minutes  to understand the old cafe has turned into an Israeli restaurant called Beba. After we ordered coffee and cakes in Hebrew, we found out that the initiative is a partnership that was founded by Shani leiderman, Cynthia Barcomi and Infarm, an interesting and promising group. I have to come once more to try the food. ( food pictures-curtsy of Beba)

 בביקורי התכופים בברלין אני משתדל לבקר במוזיאון מרטין גרופיוס באו. בדרך כלל מוצגות שם תערוכות משובבות לב של אמנות עכשווית. בביקור האחרון ראיתי שם - בתוך תערוכה גדולה העוסקת בגינות, צמחים והשפעתם על התרבות האנושית- תערוכה של האמנית היפנית הידועה קוזמה. קוזמה, בת 90, אמנית אקצנטרית ומפתיעה, הציגה במיטב במוזיאונים בעולם ותורים ארוכים משתרכים בדרך כלל בכניסה לכל תערוכה שלה. אחרי שסיימנו לשוטט בתערוכה, צעדנו לעבר בית הקפה של המוזיאון, עד כה בית קפה חביב ומסורתי למדי. התיישבנו וחשנו במשהו מוזר: שירי חווה אלברשטיין מתנגנים בשקט ברקע, ובפאתי הקפה מוצגים, שורות שורות, מתקני הגידול לצמחים של חברת "אינפארם", שמייסדיה ישראלים, התחילו בזמנו בקרויצברג לגדל צמחי תבלין וירקות למאכל ללא אדמה, והמשיכו והתרחבו. כעבור זמן מה התברר: המקום הפך למסעדה ישראלית בשם "בבה". אחרי שהזמנו קפה ועוגה, בעברית, סופר לנו שהמקום הוא מיזם משותף של שני ליידרמן, סינתיה ברקומי, ו"אינפארם". מיזם מבטיח של קבוצה מעניינת.

Rocoto Peruvian restaurant

I was walking hungry in the streets of Schoneberg. Not far from Winterfeldplatz I  saw a small restaurant few steps down the ground floor. The modern, though cozy design was a little different from all the ethnic restaurants in the area. Didn't have time to to read the menu thoroughly I ordered fish. To my surprise it was a ceviche-row fish, red onion, lime juice, coriander, roasted corn and sweet potatoes. It was great. Now I had time to read  the menu, it was all there, written in English. I asked the waiter what kind of a restaurant is it, and I was surprised to hear it is Peruvian- Rocoto. The beer served is Brlo from a brewery not far in Gleisdrieck. Few days later i came with friends, we tried few dishes, all of them were between good and excellent.

מה לאילת ולמוזיאון המרגלים בברלין ?

כשעייפתם מהמולת התיירים בפוטצדאמרפלאץ וברצונכם לברוח מהחום/קור הכנסו למוזיאון המרגלים, לייפציגרפלאץ 9, תמורת מחיר סביר של 12 יורו למבוגר תוכלו להנות מהרבה אינפורמציה על עולם הריגול בדגש על המלחמה הקרה ועל השטאזי. במוזיאון עשרות מוצגים של מכשירי הצפנה, קשר, עזרי ריגול ונשק. סיפורם של המרגלים המפורסמים של המלחמה הקרה כמו קים פילבי, גיא ברג'ס, דונלד מקליין ואנטוני בלאנט- הידועים בתור רביעית קיימברידג'. במדור החיסולים ניתקלתי במקרה בסיפורו של וולפגנג וולש, המזרח גרמני שערק ופעל רבות להצלת אנשים מהתופת המזרח גרמנית. למה כל זה מעניין אותנו? בגלל שהשטזי ניסה לחסל אותו באילת בשנת 1981. את סיפורו המעניין תוכלו לקרוא בכתובת הנ"ל Wolfgang Welsch .

סיפורו של גשר המרגלים המפרסם בפוטצדאם, מוצג בהרחבה, צילום של מודל הגשר משמאל. על גשר המרגלים נערכו חילופי המרגלים המיתולוגים בין המזרח למערב בעידן המלחמה הקרה. ההחלפה הידועה ביותר הייתה של גרי פאוורס, טייס מטוס הריגול  U2 שהופל מעל ברה"מ ב 1960. ההחלפה שימשה השראה לעשרות ספרי ריגול וסרטים. המפורסם מביניהם סרטו של שפילברג "גשר המרגלים"  בתצוגת כלי הנשר בין השאר מוצג גם רובה הצלפים הרוסי דרגאנוב אחראי ללא מעט קורבות בצ'צניה וברחבי העולם, בין היתר שימש גם בצה"ל

ביציאה, בית קפה נחמד שניתן להכנס אליו גם מהרחוב למי שלא מעוניין בסטרבאקס הצפוף.

אלזה לאסקר שילר

תנופת בניה מאפיינת את איזור הזנות של קורפרסטנשטראסה, בין פוטצדאמרפלאץ לקפה איינשטיין, בניין יוקרתי הושלם לפני מספר חודשים ונראה מאוכלס ברובו, אני מניח שחלק מהדירות היקרות בטרוף נקנו ע"י משקיעי חוץ. כשצילמתי הבניין נתקלו עיני בשלט הרחוב. רחוב אלזה לסקאר שילר, הסבר קצר מצורף מעל, משוררת ומחזאית היגרה מגרמיה ב 1933 נולדה 1869 באלברפלד, נפטרה 1945 ירושלים במילים לא מכובסות: משוררת ומחזאית, יהודיה אשר נאלצה לברוח מגרמניה עקב עליית הנאצים ונפטרה בירושלים ב1945 

כותב עליה חייפ באר בסיפרו "קשר לאחד": לסקר שילר הותקפה במוטות ברזל על ידי נאצים ברחוב בברלין לפיכך נמלטה ב 1933 לשוויץ שם נאסר עליה לכתוב או להוציא לאור את מה שכתבה (יוזמה של אגודת הסופרים השוויצים) כשכבר כתבה ופרסמה בעיתון הקהילה היהודית-נקנסה ע"י השלטונות השוויצים. מחזה שלה "ארתור ארונימוס ואבותיו " שעלה ב 1936 בציריך, הורד לאחר שגבלס טען שזו תעמולה אנטי נאצית. ב1939 גורשה סופית משוויץ. היא השאירה את מזוודותיה ובתוכן חלק מעזבונה הספרותי בציריך. זמן רב אחרי מותה התכתשו השוויצרים עם האוניברסיטה העברית על אחת המזוודות היקרות האלה. וסרבו בכל תוקף להשיבן למקומם הנכון בירושלים. רק ב 1996 אחרי איום מרומז של אנשי האוניברסיטה שיתבעו לדין את עיריית ציריך, המזוודה ובה אוצר של יצירותיה הגיע לירושלים.

פארק אם גלייסדרייאק

על הפארק הנפלא כתבתי לא פעם, אך הפארק משתנה מחודש לחודש, לצערנו בנייה חדשה נוגסת בחלק המערבי של הפארק, השלט שניצב במקום בישר על שוק מקורה לרווחת התושבים, אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד'במקום הולכים ונבנים בתי דירות יוקרתיים.
ספרתי 6 בתי קפה בפארק: Eule נמצא בפינה ירוקה נסתר מהעין ליד הכניסה המערבית לפארק, משפחתי ונעים.

קפה אוילה

Zum gluk / Tor Eins  הקצה הדרומי של המוזיאון הטכני הגרמנית פתוח לפארק, מרפסת יפה, אוכל טוב, תמורה טובה לכסף.
שני בתי קפה ליד הכניסות, ממוקמים ליד מתקני שעשועים לילדים, כך שההורים יכולים להנות מכוס קפה או בירה בשעה שהילדים עסוקים.
בית הקפה ליד מתקני הסקיטרים.
 לאחרונה נוסף בית קפה חדש שהוא הקפה של BPART מקום ששמשכיר חללי עבודה, חצר נפלאה ומתקנים לילדים כמובן.

EULE

מצאתי את המחירים קצת גבוהים לברלין.

קפה על מגרש המשחקים ביציאת קרויצברג

קפה TOR EINS /ZUM GLUK

                               

Bpart חללי עבודה בסגנון ויוורק ובית קפה

Bpart

Bpart